ארגון ומרכוז הגוף באמצעות שיטת פאולה

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להעברה של התנועה בגוף לאזורים אחרים, לרוב המקום החדש יגיב למניפולציה הגופנית. התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. לדוגמה: השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף. ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

תרגול הרגשת השקעים בידיים בשיטת פאולה

המצולמת מתרגלת את שיטת פאולה. התרגיל "לחוש שקעים בידיים" מאפשר לה לשחרר את חלק הגוף שבין הגב התחתון לכתפיים. הניסיון לחוש שקעים שבתחילת התרגול נגעה בהם ללא מגע,מתבטא בצורה שונה בכל אחת מכפות הידיים. ימין סגורה יחסית לשמאל. זאת למרות שבשתיהן היא בחרה להמעיט בתנועה ולהתרכז בתחושה.

תנועת רצפת האגן כחלק מתנועת הגוף בשיטת פאולה

הייחודי לשיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן הוא היותה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב לפתחי הגוף. אלו הם השרירים שמסביב לעיניים, שרירי הנחיריים והפה, והשרירים המניעים את הפתחים שבתחתית האגן. כל השרירים האלו פועלים יחד ומפעילים זה את זה. פעולת שריר אחד משפיעה על פעולת שריר אחר, מרוחק ממנו. במקרה של רצפת אגן שנחלשה קל יותר לחוש את הפתחים שבסביבתה באמצעות הפעלת העיניים, הנחיריים או הפה והלשון. מיקוד התחושות והכיווצים באזור הפתח של הנרתיק והשופכה חשוב משום שללא מיקוד כזה ממשיכה האישה לחזק את כל רצפת האגן כלומר לפעול דרך הפתח האחורי כפי שעשתה קודם לכן בכווצה את הרקטום כדי להרגיש את הוגינה. השילוב בין הפרדה זמנית של הספינקטרים לשילובם הוא זמני ומתודי. זהו הבסיס באמצעי הכיווץ היעילים לחיזוק ולמטרות נוספות

ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית בעזרת השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבה בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

השרירים הטבעתיים והפעלתם ללא כוחניות

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש כדי להפעיל אברים שאנו ממעטים בהפעלתם. התרגול של שיטת פאולה מעורר תחושות ותנועות חדשות וכן גילוי יכולות גופניות חשובות.

עבור מי שסובל מקשיים תפקודיים כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. הפוטנציאל הטמון בשיטה הוא בין השאר חיזוק היכולת התנועתית והתנועה החופשית. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, התנועה בשיטת פאולה נחוצה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה.

חשיבה הוליסטית על רצפת האגן-שיטת פאולה

החידוש שמכניסה שיטת פאולה בבואה לשקם את רצפת האגן או לטפל בה כחיזוק כללי, כהכנה ללידה ועוד הוא בתפיסה ההוליסטית של הגוף. כלומר חיזוק רצפת האגן ישולב בתרגילים לחיזוק הגב, להארכת ולהגמשת הפרקים. יכלול את שינוי צורת הנשימה כדי למנוע לחץ תוך בטני וישנה את החשיבה על דרכי כיווץ והרפיה. הבנת השילוב בין תנועת אצבעות הידיים ומיקום הכתפיים ובין אלו למיקומו של האגן, או הבנת הקשר בין היציבה, השליטה בסוגרים, תנועת כפות הרגליים ועוד. כל אלו נותנים לאישה הכרות חדשה עם גופה גם במהלך השיקום של רצפת האגן.

שיפור הרגשת השליטה בגוף בעזרת שיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה מאפשר לחוות הפעלה של השרירים הטבעתיים שלא למטרות פונקציונליות בלבד ולהכיר את האופן שבו הספינקטרים עוזרים זה לזה לתפקד טוב יותר בהקשרים פונקציונליים (שחרור צרכים, הפגת מתחים וכאבים, קשיים בתנועה ועוד). יכולת הפעולה העצמית של הגוף משתנה ומשתכללת במהלך התרגול. הבנת שיטת פאולה ברמה המעשית מבוססת על הפעלת השרירים שמסביב לעיניים, לפה ולנחיריים וכמובן לסוגרים. קבוצת התרגילים הבסיסית מכוונת את המתרגלים לתרגילים כגון: כיווצי עיניים ברמות מאמץ שונות, כיווצי נחיריים, כיווצי פה והפעלת הלשון והפעלת כפות הידיים והרגליים. הקשר בין הספינקטרים שבהפעלתם אנו עסוקים כמובן מאליו בפעולות רבות מתעורר לעתים במהלך התרגול אך באופן שונה. נוסף לתרגילים הבסיסים נוצרו עם הזמן תרגילים המפצלים את הגוף להפעלה לסרוגין של זוגות אברים בגוף. תרגילים אלו מעודדים יצירת מרכז. לדוגמה: כיווץ לסרוגין של העיניים, הפעלת הלשון בתנועה מצד לצד בתוך הפה, כיווץ ושחרור לסרוגין של כפות הידיים והרגליים ועוד. במהלך תרגול שיטת פאולה נלמדת הצטרפות תנועה אחת בעקבות האחרת לצרכים טיפוליים. דוגמאות למצבים אלו הן כאשר המתרגל נעזר בתנועות הפה כאשר הוא מתקשה להניע את העיניים בתנועות כיווציות או את הנחיריים. פעולות כאלו נעשות חשובות במיוחד עבור אנשים המרגישים קשיי הפעלה של הסוגרים בעיתויים מגוונים. 

תרגיל פאולה-אגרוף והרחקת אצבעות הידיים לסרוגין

האיור מדגים אגרוף והרחקת אצבעות זו מזו לסרוגין. אין הכרח לאגרף בדיוק כפי שמציע האיור באופן שהאגודל מחוץ לאצבעות, ניתן להחזיקו מתחת או מעל לאצבעות.
ניתן ומומלץ להעביר את הידיים בין מקומות שונים ביחס לגוף כשהתרגיל מתבצע בשכיבה, בישיבה או בעמידה. ככל שהעברת המיקום של הידיים מחוברת להרגשת המתיחה של הגב ולתנועת רוטציה בין הצדדים של הגב כך תעלה היעלות של התרגיל.
דוגמה למעברים בין מקומות: תרגול שבתחילתו הידיים מונחות לצדי הגוף ולקראת סיומו הידיים מונחות או מוחזקות מעל לראש, או הנחת הידיים בגובה הכתפיים ושינוי בכיוון של החלק הפונה לרצפה מהפניית כף היד לרצפה להפניית גב היד לרצפה.

למה קשה לנו לשוחח עם אנשי מקצוע על הסוגרים וההפרשות-שיטת פאולה

האסלה המצוירת נמצאת בעיר התחתית של סיאטל, אזור שנשרף ושוחזר בחלקו.
כל אסלה מספרת על יחסנו לשאריות שגופנו מפריש, יש שדנים בהן בהרחבה ויש שלא דנים בהן כלל. קשה למצוא שני אנשים שיחסם לנושא דומה.
הצורך המקצועי להעלות את הנושא לדיון נובע מנטייה להזניח את חלקי הגוף שקשה לנו לדבר עליהם על אנשים הקרובים לנו, סביר שיקשה עלינו כפי שמראים מחקרים לשוחח על כך עם אנשי מקצוע. היותם מקצועיים לא משנה את ההרגשה שלנו ביחס לאבר הפרטי כל כך

ארגון הגוף לשינוי בתנועה באמצעות הלשון ותרגילי שיטת פאולה

יכולתה של הלשון להשפיע על תנועתם של אברים אחרים כגון: מערכת הנשימה, מצב העורף והצואר, או תנועת העיניים מוכרת למתנסים בתרגול שיטת פאולה. הלשון משפיעה על היציבה והעברת המשקל בגוף האדם, מסייעת לריכוז ולאיזון בין צדי הגוף ויכולה לסייע בהעברת המשקל בין חלקו הקדמי והאחורי של הגוף בתנועה. בשיטת פאולה כלולים תרגילים רבים שמפעילים את הלשון, 
התרגיל הקרוי "לשון נופלת רחבה ולשון ארוכה וצרה", הוא תרגיל המיועד לגרום להפלת הלשון כלפי שורש הלשון ולהרחבתה ולסירוגין להארכת הלשון ולהצרתה כלפי השפתיים בלי להוציא את הלשון מהפה. המעברים של הלשון בין שני מצבים אלו ממקדים כיווצים ושחרור המפרידים בין הספינקטרים. מקובל לבצע את התרגיל בשכיבה וכך להיתוודע למעברים אלו. כאשר רוכש המתרגל שליטה בתרגול השיטה ומעביר מניסיונו בשכיבה לתרגול בעמידה ובתנועה יכולים המעברים בין מיקום הלשון ותנועתה לסייע בארגון שיווי משקל. תרגיל אחר מציע למקם את הלשון בין השפתיים לשיניים ולהניע אותה במעגלים רצופים תוך הפעלת לחץ קל ושינוי כיוון התנועה כשיש צורך בכך. התרגיל מיטיב עם אנשים הסובלים מעצירות. במסגרת קבוצת תרגילים המחלקת את הגוף לשני צדדים מוצע להניע את הלשון מצד לצד לסירוגין וללחוץ אותה  בכל צד אל השן האחרונה של החיך העליון או מאחוריה. 

השפעת שיטת פאולה על חיזוק מרכז הגוף

החשיבה על מרכז הגוף במושגים של שיטת פאולה מתחילה בתשומת לב לשרירי רצפת האגן עוברת להפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל וממשיכה לתשומת לב לחלוקת הצדדים ימין ושמאל בחלק הקדמי של הגוף. תשומת הלב להבדלים בין צדי עמוד השדרה יכולה להעזר בתשומת לב למקומו של הראש, לארגון של הגב, להפעלת רצפת האגן ולאפשרות לחוש את הצדדים הקדמיים של מרכז הגוף. הצילום בסוף הקטע המילולי מדגים כיצד ניתן דרך תרגיל חופשי ביסודו (תנועה המיועדת לחוש את השקעים בכפות הידיים) לעודד תשומת לב למרכז הקדמי של הגוף בלי לחשוב על כך.

רוב התרגילים שיוצעו לשם לימוד ההפרדה יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. אך לשם כניסה לתהליך עבודה יש צורך גם בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. בשיטת פאולה יש כמה תרגילים מובילים שאינם שייכים להגדרה זו וכדאי להציגם תחילה כדי לכוון אל הקורא שלא קרא עד כה על השיטה. תרגילים אלו הם: ידיים מונחות על העיניים, תרגיל שבו מומלץ להניח את כפות הידיים ללא לחץ על העיניים ולשים לב לתגובות הגוף כולל התארגנות בהתאמה להרגשה הזו. תרגיל מוביל אחר על פי השיטה הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אדם לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורו. תרגיל נוסף שיכול לסייע בהבנת התרגילים העוסקים בחלוקת הגוף הוא כיווץ הספינקטר הקדמי, אצל נשים הכוונה לשני הסוגרים הקדמיים ואצל גברים לסוגר הקדמי. גם כאן מומלץ לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר.

התנסות קלה בתרגילים כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, )למרות שהסוגר הקדמי הקרוי בשיטת פאולה ספינקטר אינו ניתן לחלוקה פסיולוגית הפעלתו בצורה מחולקת יש לה השפעה מבורכת. העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה גופנית.

בתחילת הדברים הצעתי תשומת לב ובהמשכם תרגילים של ממש. הסיבה היא שיש מי שהפניית תשומת לב ללא תרגול מתאימה לו יותר מאשר תרגול שמקדים הפניית תשומת לב.

תרגול תנועת אצבעות ובהונות כמניפולציה להפרדה בין הסוגרים בשיטת פאולה

האיורים מדגמים תרגיל ללימוד ההפרדה בין הסוגרים

האיור מציע להעביר את כפות הרגליים בין שני מצבים, לחיצת האצבעות אל הרצפה והרמת העקבים כדי לעודד תחושות בסוגר הקדמי ולסרוגין לחיצת העקבים אל הרצפה והרמת הבהונות כדי לעודד תחושות בסוגר האחורי.

חלוקת משקל בגוף לפי שיטת פאולה

ההצעה ללמוד כיצד לחלק את משקל הגוף בצורה נכונה דרך איור של כלב נשמעת הזויה. האלמנט המוכר לנו וקיים בגופנו הוא הרגליים. גם אצל הכלבים כמו אצל בני האדם משקל הגוף מונח כולו על הרגליים.
מאחר שלאדם יש שתי רגליים ולא ארבע האגן נושא חלק ממשקל הגוף, זוית ההחזקה של האגן מאפשרת חלוקה טובה בינו לבין הרגליים.
עמוד השדרה של האדם נדרש בגלל המשא הנוסף להיות פעיל ולעודד העברת משקל בין חלקים שונים של הגוף.
בשיטות רבות מציעים לאנשים להקפיד על פה סגור ולנשום דרך האף. בשיטת פאולה אין כללים לגבי דרך הנשימה.
פה פתוח מעט כפי שמדגים האיור של הכלב משחרר את הלסתות ומאפשר לצואר להיות בתנועה.

העמקת הנשימה בעזרת תנועות של שורשי כפות הידיים באזור הסרעפת

הדברים הבאים מתאימים לכל אדם ודרושים במיוחד לסובלים מבעיות נשימה מסוגים שונים או מהרניה באזור הסרעפת. המטרה של שימוש בתרגיל מוביל כמו זה שיתואר בהמשך היא לצמצם ככל שניתן את השימוש בחשיבה ולהרבות בשימוש בתנועה. ככל שהתנועה המוצעת חוזרת על עצמה היא מאפשרת למתרגל לתת לגוף לבטא את צרכיו בתנועה ולהקשיב לגוף. התרגיל שיוצע בהמשך שונה מתרגילים אחרים העוסקים בתנועה בשל העדר הצורך להעזר בחשיבה וכן בשל האפשרות להעביר את מיקומו של העיקרון התנועתי למקומות שונים בגוף. 

להלן התרגיל: המתרגל ימקם את כף היד תחילה בצדי בית החזה ואחר כך יעביר את המיקום לאזור הבטן, האגן ועוד. התנועה העיקרית הנדרשת בתרגיל היא תנועת כפות הידיים ממצב שבו האצבעות מתרחקות אלו מאלו למצב שבו הן נצמדות בכל יד בנפרד אלו לאלו. הדבר אינו דורש מאמץ כאשר שורש כף היד נשאר צמוד לגוף ותנועת אצבעות הידיים לא כוללת תנועה בשורש כף היד, זאת מלבד הגדלת והקטנת הזויות של תנועת שורש כף היד. תנועת האצבעות מעודדת את תנועת הספינקטר האחורי והקדמי לסרוגין. כמו כן מתעוררת יכולת הפתיחה והסגירה של בית החזה.

אחת הדרכים להעמיק את התהליך היא העזרות בשורש כף היד בכל יד בנפרד. שכן כאשר

שורש כף היד נשאר צמוד לגוף התנועה מתרכזת בבית החזה. זאת במיוחד כאשר עמדת המוצא לתנועה היא הנחת כפות הידיים מתחת לסרעפת.

הסרעפת נלחצת בתנועה זו אל מרכז הגוף כסיוע לתהליך הנשיפה ומתרחבת בשלב השאיפה..

בשונה מהמתרחש כאשר בית החזה מתרחב בשעת שאיפה העזרה המתקבלת מהלחיצה הקלה של שורש כף היד אל צדי הגוף מכוונת את הסרעפת לנוע לפנים. השאיפה מתבצת עם כך בזמן הרחקת האצבעות מהגוף והנשיפה בזמן הצמדתן אל הגוף.

התנועה שבה שורשי כפות הידיים ממשיכים להיצמד אל הגוף בעוד כפות הידיים מתרחקות והאצבעות נפרשות מזמינה תנועה מנוגדת. תנועה זו היא היצמדות כפות הידיים.

העמקת הנשימה ממשיכה בגוף המתרגל שהתחיל את התרגיל באזור בית החזה גם כאשר הידיים מונחות במקומות אחרים על פני הגוף.

לדוגמה: על גבי הירכיים במצבי ישיבה ושכיבה ברגליים מקופלות.

על גבי צדי האגן, לצדי הבטן וכן בין הצואר לבית החזה.

הבנה פיסיולוגית מקדמת את יכולת ההפרדה בין הסוגרים לצורך חיזוק רצפת האגן

כ 40% מהנשים לאחר גיל ארבעים סובלות מהפרעה כלשהיא בתפקוד שרירי רצפת האגן, בשיטת פאולה התפתחה יכולת לחדד את התחושות המקדימות בצינור השתן, יכולת זו דרושה לנשים שהסוגר שלהן מתפקד טוב ולמרות זאת הן סובלות מבריחות קלות של שתן. העדר התחושה המקדימה גורם להן להגיע לשרותים במצב שיש בו שליטה חלקית.
-יכולת אחרת המתפתחת בשיטת פאולה ודרושה לנשים רבות היא ההפרדה בין הסוגרים בזמן תרגול הכיווצים. העדר יכולת להפריד היא נטייה בריאה משום שיכולתם של כל השרירים הטבעתיים היא לפעול יחד. במצבי חולשה ברצפת האגן נטייה זו מחלישה את הסוגרים הקדמיים והמניפולציות שיוצרות הפרדה מסייעות לחיזוק רצפת האגן בכלל ותפקוד מערכת השתן בפרט.

איזון בין צדי הגוף ועידוד יציבות בשיטת פאולה

כולנו נעזרים בידיים כדי לשמור על הרגשה יציבה, הילדים שבתמונה מייצגים יכולת לבדוק צורות שונות של העזרות, בין אם על ידי הנחת כף יד אחת על הרצפה, (הילדה מימין), בדיקת תנועות הידיים וזויות החזקתן (הילד במרכז) או צורך בשתי הידיים (הילדה משמאל)
שיטת פאולה מציעה בין שאר יכולותיה לאזן בין צדי הגוף כשאינם מאוזנים. הדבר נחוץ במיוחד אחרי שבץ, ניתוחים או דלקת עצב הפנים.
יש לעתים צורך לאזן את הצדדים במצבים שהתפקוד תקין אך הנטייה לסבול מכאבי גב קשורה בקיצור של אחד מהם.

ריפוי ושמירה על אורח חיים בריא בשיטת פאולה

שיטת פאולה מיועדת לצרכי ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא גם יחד. תחומי ההשפעה של השיטה מוכרים יותר במצבי שיבוש של מערכות העיכול הנשימה והשתן. השימוש בשיטה כמקדמת אורח חיים בריא דרוש למצבי מעבר הקשורים בגיל אצל ילדים ומבוגרים ועלולים לעורר הפרעות תפקודיות. דוגמאות למצבים כאלו הם לידה ומצבי שינוי ברצפת האגן המתרחשים אחריה. צורך בחיזוק השלד או רצפת האגן לאחר ניתוחים. מניעת נזקים מצטברים הנובעים ממיעוט תנועה עם עלייה בגיל או מגבלות בעקבות תאונות. 

תרגול שיטת פאולה למטרות ריפוי ולשמירה על אורח חיים בריא שונה באופן מהותי. למרות שהתרגילים יכולים להיות מסוג דומה. כדי לעודד ריפוי צריך לכוון את המטופל לתרגול קבוע ולכיווצים חלשים ברוב המקרים. זאת מכיוון שלכיווצים חלשים יש פוטנציאל להעלות את רמת התחושתיות שאבדה ולהשפיע על אברים פנימיים.

לעומת זאת שמירה על אורח חיים בריא מכוונת בפעילויות שמכינות לשינויים פיזיולוגיים לתנועה חופשית, השימוש בתרגילים הוא הבסיס לתנועה החופשית.