תנועה מחולקת בשרירים טבעתיים זוגיים וארגון עמוד שדרה קדמי

ארגון "עמודה שדרה קדמי" דורש תרגול המפריד בין כיווצי הספינקטרים המצויים בזוגות. כגון: כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. מאחר שמעטים האנשים שמכירים תנועה כזו נדרש סוג אחר של קשב לגוף לצורך תרגול. כוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. הדוגמה הקלה הדרושה למי שינסה בכל זאת לבדוק עניין זה היא כיווץ העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי  "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך. הדוגמה קלה להבנה כי היא מוכרת לרבים בפעולות כמו קריצה. לרוב האנשים עין אחת חזקה יותר מהאחרת, עניין זה אין לו חשיבות בשלבים הראשונים של התרגול ולא כדאי להתעכב עליו.

תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים ומשנים את מיקום הגב ביחס לאגן

התנועה של רצפת האגן משפיעה על תנועת הגב. הבנת הקשרים בין השניים היא חלק בלתי נפרד מתהליכי חיזוק רצפת האגן. התרגול המשולב משפיע לטובה על הנטייה של הנפילה לפנים של האגן אצל נשים רבות ומשנה את זוית האגן. כאבי גב נגרמים מסיבות רבות בינהן הנטייה להטות לפנים של הגב, לכן החזרת הגב והאגן למצבים התומכים בנטייה "נכונה" של תנועת האגן דרושה לנשים רבות כחלק מטיפול בגב ובאגן במשולב. שינויים אלו מתרחשים בשיטת פאולה בעזרת קבוצת תרגילים. אלו תרגילים המלמדים את סודות ההפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר הקדמי. לימוד ההפרדה דרןש הן לשם חיזוק הסוגרים הקדמיים והן להגברת יעילות התרגול, כלומר השפעתו על זוית האגן. חיזוק רצפת האגן אינו יעיל כאשר תרגילים שנשים מתרגלות לא משפיע על זוית האגן ביחס לגוף כולו.

מסיבות אלו מומלץ בשיטת פאולה לתרגל את הכיווצים תוך הפרדה בין הסוגרים הקדמיים לסוגר האחורי. להלן קבוצת תרגילים המקדמת את שינוי זוית האגן ושינוי זוית הגב ביחס אליו.

תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.

הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.

מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הקוים הפנימיים.

תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקעים שבמרכז כפות הרגליים. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום על ידי החזרת המגע.

אנשים ובמיוחד נשים שהתנסו בתרגול שיטת פאולה יחושו במהרה את השפעת תרגילי הרגליים על הסוגרים. הפעלת הסוגרים דרך תנועת כפות הרגליים במצבי ישיבה מזמנת אפשרויות רבות לתרגול ולשינוי. יש חשיבות רבה לתחושות הגלגול של האגן בהתאם לכיווץ הסוגרים. זה הבסיס להבנת ההשפעה שיש לכיווצים על תנועת הגוף באופן כללי ועל חיזוק רצפת האגן באופן ממוקד..

מבט נוסף על חיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

התרגול בשיטת פאולה יותר מעברים בין פעולה מקומית לפעולה של הגוף כולו. המעברים נוצרים בחלקם ללא הכוונת המטפל/ת ובחלקם בעזרת הכוונה.

הפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת מכמה עמדות מוצא כגון: שכיבה על הגב, ישיבה בכיסא ללא ידיות, ישיבת צפרדע או עמידה. רוב המתרגלים זקוקים להתחיל בתרגול המבוסס על שכיבה כעמדת מוצא, זאת עקב ההרפיה הכרוכה בשכיבה והיכולת של הגוף להעביר ביתר  קלות תנועה ממקום אחד למשנהו במצבי שכיבה.

הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן היא בסיס חשוב לחיזוקה, המניפולציות שמסייעות משחררות את המחשבה מריכוז יתר הנדרש בשיטות אחרות. הפרדה זו נעשית בהמשך כלי לארגון מחודש של הגוף ולשינוי היציבה. פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את השקע המוגזם בגב התחתון (היפר לורדוזיס) שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ לפנים. המעברים בין כיווצי הסוגר הקדמי ותנועת הגב לאחור לבין כיווצי הסוגרים הקדמיים ותנועת הגוף למרכז הקדמי נעשים תנועה מלאה. תנועה זו יכולה להעזר בתנועת כפות הרגליים ולעודד העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי במצבי עמידה. תרגול בעמידה יכול להעשות תוך כדי פעולות אחרות ולמנוע נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

ערב הכרות עם פסיכודרמה ושיטת פאולה בשריגים

כשנשים נפגשות......

מה כבר אפשר לחדש? מסתקרנת?

בואי להכיר ולהתנסות (ללא תשלום) בשתי דרכי עבודה:

פסיכודרמה (אסנת יערי שליידר): הבעה באמצעות אמנות, תנועה ודרמה

שיטת פאולה (סמדר נבו) : הפעלת השרירים הטבעתיים ותנועה מתוכם

נשמח לכל שיתוף הן בפייס והן בדרכים אחרות

אסנת יערי שליידר מטפלת בפסיכודרמה ופסיכותרפיסטית 0522760133

סמדר נבו סיקרון מטפלת בשיטת פאולה ומנחה זוגית ומשפחתית 0544893772

המפגשים יתקיימו בימי שני, מפגש הכרות ללא תשלום בשלישי לנובמבר 20.00-22.00

איור לתרגיל פאולה אגרוף ידיים לסירוגין

ההוראה השגורה לגבי תרגיל זה היא אגרוף ופתיחה לסירוגין של כפות הידיים. החיצים שנמצאים בין כפות הידיים מסמנים את החלפת היד המאגרפת בתנועת פתיחה ואת העברת התפקידים בין כפות הידיים לסירוגין. התרגיל מוכר בין סוגי התעמלות שונים, ייחודו בשיטת פאולה הוא בקצב התנועה ובשינוי המיקום של הידיים. מתרגלים בשיטת פאולה מתבקשים להניע את כפות הידיים לאט ויכולים להתאים את קצב התנועה של האצבעות לפי תשומת הלב שלהם לאצבעות ולכף היד.
עניין מהותי אחר הוא מיקום הידיים ביחס לגוף, המתרגל מתבקש לשנות את מיקום הידיים לפי הרגשתו במהלך התרגול, לדוגמה: במהלך תרגול בשכיבה אי נוחות בכתפיים יכולה לקבל טיפול ולהשתנות אם המתרגל/ת יניחו את גב היד בשתי הידיים מופנית לרצפה וכן ימקמו את הזרועות בגובה הכתפיים ולמעלה מכך, כל עוד המיקום לא גורם לכאב והמרפקים מונחים על הרצפה המיקום יתאים לבעיות כתפיים וגב עליון.
מיקום אחר בשכיבה הוא בגובה הבטן או האגן המתאים לבעיות גב תחתון. מוטב שהמרפקים יישארו מונחות על הרצפה אך האמות יכולות להיות באויר, על גבי הגוף או כלפי הכתפיים כדי לתתייחס לתחושות המשתנות של מצב הגב.
בזמן האגרוף אין הכרח להדק את כל האצבעות וחשוב לא להפעיל כוח.

חיזוק רצפת האגן דרך שרירי הסוגרים ותנועתם בשיטת פאולה

לימוד התנועתיות הייחודית לסוגרים, הן בפני עצמם והן בהשפעה ההדדית בינם לבין שרירים טבעתיים אחרי, הינו חלק מחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה.

חיזוק השרירים של רצפת האגן והגמשתם של הסוגרים משולבים זה בזה בתרגול שאינו כוחני. הגמשת האזור מסייעת לעתים לחידוד התחושות שמטשטשות בתהליך ההחלשות ונחוצות לחיזוק השרירים באזור. חיזוק רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה מטפל בין השאר בתחושות מעומעמות של שרירי הסוגרים. שליטה חלקית במצבים שבהם נשים מתבקשות לכווץ או להרפות, מעידה לעתים על חולשה ולעתים על העדר דיוק בתחושות. התרגול העצמי הוא חלק בלתי נפרד מחיזוק רצפת האגן ומתהליך השינוי. הוא מיועד למי שמעוניינת לטפל בעצמה בעזרת עצמה. תרגול כזה דרוש הן לחיזוק, הן לעידון ההרגשות והן לשינוי צורת התנועה. שלושת אלו יחד מסייעים לשינוי המצב של רצפת האגן אצל נשים רבות.

צילום התרגיל שילוב אצבעות בשיטת פאולה

הצילום מדגים את התרגיל שילוב האצבעות זרת וקמיצה.  מצב הפתיחה הממולץ לתרגיל זה מודגם בצילום. מצב הפתיחה הוא הפניית גב היד כלפי הרצפה והנחת הזרת מעל לקמיצה כלומר חמישית מעל לרביעית. מי שמתקשה בהחזקת האצבעות יחד יכול להעזר בפלסתר. התרגיל מיועד לסייע לפתיחת הכתפיים ולכן דרושה הפניית גב היד אל הרצפה ותנועה חופשית מתוך מצב זה. כאשר מתחילה תנועה הקשורה בישנוי מצב הכתפיים יש השפעות חיוביות על מצב הגב והשלד, נפתח בית החזה והנשימה יכולה להעמיק וכן מורגש הספינקטר האחורי ביתר קלות דבר המסייע בתחום העיכול.

התרגיל יכול להעשות במצבים: ישיבה, שכיבה על הגב ועמידה,   

תרגיל חשוב לחיזוק רצפת האגן

כיווץ הפה כלפי פנים מתוך מחשבה על הסתרת השפתיים, או כמו שנדרש בזמן שתייה בעזרת קשית, תרגילים רבים בשיטת פאולה אינם מלווים בהצעה להאריך את זמן הביצוע בכל אחת מהפעמים שבהם מכווצים. תרגיל זה הוא יוצא דופן. עדיף שהכיווץ ימשך זמן רב ככל שניתן שכן במשך הניסיון להתרגל לתנועה משתנה צורת ההחזקה של השפתיים. הדבר גורם להפעלה של חלקי השפתיים בצורות משתנות. התרגיל מלווה אצל נשים רבות בתחושות  בסוגרים הקדמיים. במקרה שהדבר קורה מוצע לצרף כיווץ קל ומודע בסוגרים הקדמיים. עדיף לא לצרף כיווץ אם לא התעוררה תגובה גופנית.

תרגילי עיניים ושיטת פאולה

תרגילי עיניים ופנים מסייעים בתרגול שיטת פאולה הן במצבי חולשה של שרירי הפנים, הן לצורך הפעלה מרחוק של פתחים אחרים והן כדרכי הרפיה וכיווץ של הגוף כולו. קבוצות תרגילי העיניים מיועדות לצרכים רבים. בין תרגילי העיניים נמצאים סוגים שונים של כיווצים, פתיחות ושחרור, שימוש בדמיון ועצימת עפעפיים להרפיה ורגיעה והעזרות בתנועות עיניים לשחרור שרירי הצוואר, העורף והגב.

לדוגמה:

1.                              ידיים על העיניים-להניח את כפות הידיים על העיניים כך שהאצבעות תהיינה על המצח וכפות הידיים לא תלחצנה את העיניים.

2.                              כיווצים קלים של העיניים- בעיניים עצומות העפעפיים נעים אל מרכז העין ברצף או מנסים בקלילות לגעת בעישונים.

3.                              כיווצים קלים של העפעפייים התחתונים, (הכוונה אינה למנוע פעילות מצטרפת של העפעפיים העליונים) תשומת הלב מתמקדת בתנועת העפעפיים התחתונים אל מרכז העין כולל ניסיון להרימם.

4.                              לחיצת העפעפיים העליונים כלפי העין ועזיבתם.

5.                              כיווצים חזקים של העיניים-יש לכווץ את העפעפיים כלפי פנים העין ולפתוח את העיניים תוך הרחקת העפעפיים ככל האפשר.

6.                              כיווץ עין עין לסירוגין-כאשר עין אחת מתכווצת האחרת נפתחת. ניתן להיעזר בדחיפת הפה את העפעף התחתון או בכיווץ כפול, אחד קצר ואחד ארוך יותר.

המצב הקבוע של רו בני האדם הוא תנועה וחשיבה כלפי הסביבה מתוך הסתכלות קבועה לפנים, כלומר ההרגל להיות בקשר עם העולם דרך המבט והשמיעה מייצר הימצאות מתמדת במצב שבו העיניים פעילות ללא הפוגה ונמצאות רוב הזמן בתנועה לכיוון אחד-"קדימה". להוציא מצבי שינה, או צורך מיוחד לדעת מה קורה מימין ומשמאל או ניסיון להרפיה ושחרור מודעים. הדבר בולט במיוחד אצל אנשים המרכיבים משקפיים שכל גופם נוטה קדימה ומיקום הכתפיים והגב מושפע באופן קבוע מהמבט קדימה. אך גם אצל מי שאינו מרכיב משקפיים אין ספק שעניין זה-מיקומו של המבט הוא הרקע לכאבי גב, וקשיי תפקוד גופניים אחרים. בנוסף, בכל מצבי הערות למינהם אין מצב שבו האדם מניח לעיניו מתוך כוונה מודעת כפי שרבים נוהגים להניח לרגליים ע"י ישיבה, לפה ע"י הפוגת דיבור וכו'. לעניין זה יש גם פן רגשי פשוט, אין דרך טובה מזו להיות בשליטה על הנעשה סביב והאדם המודרני מורגל בשמירה ושליטה מתמדת בהתנהלותו בסביבתו.

רצף המצבים של האגן ושרירי רצפת האגן-אבחון וטיפול בשיטת פאולה

ר

שרירי רצפת האגן הם הגדרה למכלול מצבים באחד המקומות החשובים ביותר בגוף האישה. בין אם מדובר בהכנה ללידה או בתופעות גיל המעבר, בהחלשות שמקורה מבנה פיסיולוגי או פעילות כוחנית והרמת משקל. נוטים רוב העוסקים בתחום למקד את השיפור הדרוש בחיזוק שרירים שנחלשו. ניסיון מקצועי של העוסקים בתחום מראה כי מקור הבעיות אינו תמיד חולשה. במקרים לא מעטים דרוש לימוד ההרפיה באזור לצורך חיזוקו.

בשיטת פאולה הטיפול במכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים נע על פני רצף, מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. החזרת האזור לכיווץ המיטבי עבור האישה הוא בין שני קטבים, האחד חיזוק ושיקום רצפת האגן והאחר שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום נחוצים לנשים הסובלות מאחד הסמפטומים הבאים או מכמה מהם כגון: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הכרוכה בביקורים תכופים בשירותים. שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך מזוהה בדרך כלל עם קשיים בתפקוד מיני. ובמקרים מעטים אף בהרגשת תכיפות וצורך להתרוקן לא מדויקים. יחד עם זאת יש נשים שאינן סובלות מקשיים בתפקוד מיני אך התרגלו עם הזמן לשמור על אזור האגן מכווץ ופיתחו כיווץ קבוע באזור המשבש את התחושות. האבחון של מקור הסמפטומים הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול בשיטת פאולה.

כאמור מקצת מהסמפטומים מבטאים נוקשות יתר ואחרים חולשה או עצבוב משובש. שיטת פאולה מטפלת ברוב הסמפטומים. ההפעלה המודעת של הפתחים על ידי כיווצים והרפיות משפיעה נוסף לעידון התחושות ופיתוח דיוק ביחס לצורך של השלפוחית על הבטים נוספים בבעיות הגופנית שאינם נראים קשורים ישירות לשרירי רצפת האגן. כגון: צורת היציבה, יכולת להרפיה, בעיות גב ושיפור ושכלול התפקוד הגופני.

תרגול פאולה לשיפור המצב של חולי פרקינסון

 הניסיון המצטבר בשטח בפעילות עם חולי פרקינסון מוכיח כי טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם, למנוע את הגבלת טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי תנועות גדולות והן לגבי תנועות קטנות. שיטת פאולה מציעה תרגילים שכל אדם יכול לבצע בקלות בעצמו ללא כל מאמץ דבר המעודד חידוש תנועה במצבים שאינו נדרש לחדול מעשייה אחרת.

הגדלת טווחי תנועה נעשית בשיטת פאולה על ידי תנועה שמקורה אינו בשריר המוגבל אלא בשרירים קרובים, חלקם טבעתיים ואחרים דומים באופיים כמו יחסים בין הגפיים. טיפול בקישיון שרירים יכול להעשות על ידי תנועות חוזרות של השרירי באופן מינימלי, רעידות בידיים ישתפרו אם המתרגל יניע את שתי הידיים בתנועות של כיווץ והרפיה, מגע בין אצבעות שתי הידיים או  חיכוך האצבעות ברצף תנועתי בבגד או כרית.

התרגילים יכולים לשמור על טווחי התנועה של הגפיים, הגב והשלד. בשיטת פאולה ניתן כאמור לפתח אמצעים לעקוף את המגבלות ולארגן את הגוף לאסטרטגיות חדשות.

עמדות מוצא בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה דורש ריכוז רב והתמקדות בתנועות קטנות ומונוטוניות, גדולתה של שיטת פאולה בתנועות לא מתוכננות של הגוף בעקיפין. תנועות אלו הן תוצאה של הקשרים המתעוררים בין השרירים הטבעתיים בעקבות תרגול. התעוררות הקשרים מתרחשת במצבי שכיבה יותר מאשר במצבים אחרים ולכן עמדת המוצא הנפוצה ביותר לתרגול השיטה היא בשכיבה. קיימות עמדות מוצא נוספות לתרגול שיטת פאולה כגון:  ישיבה, עמידת צפרדע, עמידה על ארבע ועוד. עמדות מוצא הכוללות שכיבה ומעודדות תנועה חופשית הן לדוגמה: הטיה של הידיים לאחור ואחיזה במיטה בשכיבה על הגב, עצימה חזקה של העיניים, הנחת הידיים על העיניים, עזיבה וחזרה למצב זה כמה פעמים. וכן החזקת ברכיים בעזרת הידיים בשכיבה על הגב כשהידיים מונחות מצדי הברכיים.  בכל אחת מעמדות המוצא האלו ניתן לשלב תרגילים או לחכות ולאפשר לגוף לנוע באופן לא מתוכנן הנדרש מעמדת המוצא או ממצב הגוף.

היתרונות של שימוש בשכיבה כעמדת מוצא רווחת הם שיפור המודעות של המתרגל לתגובות נוספות המתרחשות במקביל לתרגול המכוון, וכן יכולתו הטבעית להניע את הגוף ללא תכנון המשתפרת בהעדר צורך להיזהר ממצבים לא צפויים בתנועתו. חסרונו של נוהג זה הוא שמתרגלים שמתנסים בתרגול שיטת פאולה בשכיבה בלבד נוטים להמעיט בתנועה כללית של הגוף ואינם מחפשים אפשרויות לשינוי עמדת המוצא. עניין זה משתנה אם התרגול משולב בעמדות מוצא שונות המותאמות לצורכי המטופל כגון:

סוגים של ישיבה המזמנים עמדות מוצא לתנועה הם: עמידת צפרדע, ישיבה באופן המאפשר החזקת הקרסול על ידי אחת הידיים. עמידת צפרדע הכוללת הנחת המרפקים על הברכיים, מוטב לתרגל על  מזרון המונח על הרצפה או על גבי מיטה נמוכה, רחבה ויציבה.

סוגים של מצבי עמידה כעמדות מוצא לתנועה הם: עמידה על ארבע כאשר הברכיים והמרפקים ישרים ללא קיפול תוך כדי העברת המשקל בין הידיים לרגליים. עמידה ישר בעיניים עצומות, עמידה תוך כדי הנחה של הידיים על העיניים. שתי עמדות המוצא האחרונות מוטב שייעשו בסביבה המאפשרת תנועה בטוחה במרחב.

שילוב התרגילים בעמדות המוצא השונות מעודד שילוב בין מצבי התנועה של הגוף כולו לפעילותם של השרירים הטבעתיים.

איור לתרגיל בשיטת פאולה

האיור מדגים תרגיל בשיטת פאולה הניתן לביצוע במצבי שכיבה וישיבה. העברת כפות הרגליים מלחיצת העקבים אל לחיצת הבהונות כפלי הרצפה משפיעה על תנועת האגן. לאלו שמרבים לשבת נותן התרגול שחרור של האגן והגב ומונע התקשויות שרירים וכאבים הקשורים ממצבי ישיבה ממושכים. לאלו שסובלים מחולשת רצפת האגן מאפשר התרגיל לכווץ לסרוגין את הסוגרחם הקדמיים מהסוגר האחורי.

צילום התרגיל שקעים בכפות הידיים

צילום התרגיל שקעים בכפות הידיים מובא באחת הצורות שבהן הידיים מוחזקות כדי לחוש את השקעים.
ההוראה בתרגיל זה היא לגעת בשקעי הידיים ולהניח למגע, אחר כך לחפש כיצד להניע את הידיים כדי להמשיך לחוש את השקעים. המתרגל/ת מוזמנים להמשיך לגעת כאשר תחושת המגע נעלמת.
התרגיל מיועד לעודד תנועה חופשית, להפיג כאבים, להכיר את האפשרות להאריך לורדוזות בגב ועוד. המטרה האחרונה קשורה בצד התחושתי שיש בשיטת פאולה, דרך עידוד התנועה הבלתי מתוכננת בכפות הידיים יכולים מתרגלים להכיר תנועה כזו בגב, במיוחד כאשר הם מתרגלים עידוד תחושות בשקעי הלורדוזות בגב

תרגילים סטטיים בשיטת פאולה

שיטת פאולה כוללת קבוצה של תרגילים המכונה בין יודעי השיטה "תרגילים סטטיים" הכוונה לתרגילים שעיקר השפעתם על הגוף במניפולציה החדשה שהגוף נחשף אליה. הימצאותו של הגוף בהנחה שונה מהרגיל על פני משך זמן וללא צורך לחזור על תנועות משנה יש לה השפעה מיוחדת. היא יכולה לשחרר מתח במקומות שחשופים להצטברות מתחים, להאריך קיצורים ולהרגיל שרירים לפעול אחרת. דוגמאות לתרגילים כאלו הן: הנחת כפות הידיים על העיניים, הסתכלות של שתי העיניים לצד שמאל, שכיבה על הצד  הדומיננטי והחזקת הקרסול הלא דומיננטי בעזרת היד הלא דומיננטית, פתיחה של הפה, ועוד. כל אחד מהתרגילים המוזכרים כאן יכול להעשות באופן שהמתרגל מוסיף לו תנועה אחרת, משחרר את המנח הסטטי וחוזר לארגנו מחדש או באופן שממעיט בתנועה ובכל מקרה אין כוונת ההגדרה "תרגיל סטטי" לעצור תנועה. הכוונה העיקרית היא לסייע למתרגל לארגן שינוי בגופו מתוך הימצאות הגוף במצב בלתי רגיל. המצבים הבלתי רגילים שהוזכרו למעלה כמו הנחת הידיים על העיניים או פתיחה של הפה נותנים מענה לצרכי תנועה הטמונים בגוף ואינם מקבלים מענה אצל אנשים רבים. לדוגמה: נשימה חלקית, הפעלה יתרה של המבט ומתח בתנועת הצואר עקב כך, מתח וקיצור בשקע הגב התחתון, המצב הבלתי רגיל מזמין תנועה (לרוב קטנה) שאינה בהכרח  באזור שאליו כוון המצב הסטטי. תפקידו של המתרגל הוא להתחיל את התרגול במצב הסטטי המוצע ולהמשיך במצב או תנועה שהגוף מושך אליו כולל עזיבת התרגיל או עזיבתו וחזרה אליו. דבר שלעתים חוזר על עצמו פעמים רבות.

 הגוף המבצע תרגילים סטטיים מוזמן לנוע לפי תחושותיו של המתרגל וערנותו לרצונו של גופו כפי שמתעורר בו מתוך המנח. אופיו של התרגיל נוסף אם כך לסטטיות ואינה מהותו של המצב הגופני. להבנתו של מצב זה יש חשיבות מהותית משום שלא פעם דוקא מתוך עצם ההישארות במצב של תרגיל סטטי צצה ועולה לה תנועה או סדרת תנועות בלתי מתוכננות הנחוצות לגוף המתרגל יותר מכל.