העקרונות הפעילים והנסתרים בשיטת פאולה

אחד העקרונות הפעילים בשיטה הוא הפעלת שרירים בגוף במקום אחד מתוך חזרתיות כדי לגרום להובלה של התנועה בגוף כולו ולהגיע לתנועה של שריר שמתקשה בפעולה ובתנועה. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר שינויים בהרגלי התנועה ובהרגלי החשיבה על הגוף. לדוגמה: השינוי החשיבתי יכול לקדם איזון גופני וקשב חדש לגוף. ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מאזנת צד חלש. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה קדמי מסייע להפעלת צד חלש או פגוע, תפקוד הסוגר הקדמי מסייע למרכז את תנועת הגוף כולו. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

הצורך בשיטת פאולה וייחודה

ייחודה של שיטת פאולה בתרגול ובהפעלת הגוף הוא שימוש בשרירים ללא הפעלת כוח ומאמץ. הקושי של המתרגלים בשלבים הראשונים הוא הריכוז הנדרש בתשומת הלב לאברים שאנו ממעטים בהפעלתם. הנוחות שיש בשיטה הוא בהתעוררות תחושות ותנועות חדשות וכן .גילוי יכולות גופניות חדשות

מובן שעבור מי שסובל מלקויות בתפקוד כגון: חולשת רצפת האגן, בעיות במערכת העיכול והנשימה, כאבי גב ועוד, השיטה משמשת לריפוי. הפוטנציאל הטמון בשיטה נוסף לריפוי הוא בין השאר חיזוק היכולת התנועתית והתנועה החופשית. אלו מתאימים במיוחד למי שאינו אוהב לנוע מתוך הפעלת כוח, כמו כן  התנועה בשיטת פאולה דרושה לאנשים שהגיעו למוגבלות תנועתית הן מפאת גילם והן מפאת העדר חיבה לתנועה

גילוי היכולת להפעיל שרירים לא מוכרים

מקצת מהשרירים הטבעתיים מוכרים לרובנו לצרכים תפקודיים בלבד. תרגילי שיטת פאולה מעודדים את היכולת להפעיל שרירים אלו. תרגילים  כגון: כיווץ הנחיריים או הרחקת והצמדת בהונות הרגליים יכולים להישמע תחילה בלתי אפשריים. הניסיון מראה שבאמצעות ניסיונות להעזר בשרירים טבעתיים אחרים נעשים תרגילים אלו קלים ביותר. כיווץ העיניים הינו תרגיל פשוט, קשה בתחילה לכוון את תרגולו באופן שונה מההרגל. רובנו מפעילים את העפעפיים העליונים וכדי ללמוד עניין זה מומלץ לכווץ את העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, קבוצות תרגילים אחרות הן תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו, תרגול ההפרדות בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי בשעת כיווץ בעוד נטייתם הרגילה היא לפעול יחד. סוג אחר של תרגילים שתלמידים מתחילים של שיטת פאולה נוטים להיות מופתעים מהם קשורים ליצירת תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף.

תרגילים לחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

  

•      הצמדת אגודל לאצבע ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי בכל יד בנפרד ובשתי הידיים באותו הזמן ממקדת תחושות בספינקטר הקדמי, מסייעת לכווצו בקלות ולהפרידו מהאחורי. יש נשים החשות ביתר קלות את הספינקטר הקדמי כאשר הן מצמידות את האגודל אל האצבע והאמה הן יחד, כך שקשה להמליץ רק על דרך אחת המעודדת את ההפרדה בין הספינקטרים.
•      כיווץ הפה כלפי פנים כאילו מדובר בשתייה מקש.
•      גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף כולל תמיכת השפה התחתונה של הפה. כדאי לשחרר ולחזור על הפעולה שוב ושוב. הניסיון לאחוז עיפרון ללא מגע יד בין האף לבין השפה מלמד את התרגיל בקלות. התרגיל ללא החזקת עיפרון מחקה את תנועת השפתיים והאף עם עיפרון.

שיטת פאולה וחיזוק השליטה בגוף

שיטת פאולה מבוססת על הפעלת השרירים הטבעתיים, הקשרים בינהם והשפעתם של אלו על שרירים משורטטים ועל שרירים בלתי רצוניים. הכיווצים וההרפיות, פעולות הפתיחה והסגירה של הפתחים למיניהם: עיניים, נחיריים, פה, הסוגרים ברצפת האגן גובשו לקבוצת תרגילים שמעוררת בגוף תנועות נוספות לתנועות המכוונות. אותן פתיחות וסגירות הן בעצם תנועה המוכרת בטבע אצל פרחים ובעלי חיים ואצל האדם נעשית רק לצרכים תפקודיים. כאשר לומדים להפעיל את הגוף דרך השרירים הטבעתיים או להשתמש במניפולציות תנועתיות כלומר צורה מסוימת של החזקת כפות רגליים כדי לעודד הפעלה של סוגרים או הפרדה ביניהם, מאזנים את יכולת השליטה  של המתרגל בשרירים הטבעתיים ובשרירים המשורטטים. התרגול מביא לשינוי הן בתפקוד השרירים הטבעתיים והן בתפקוד המערכת האוטונומית ובשליטה בשלד. המתרגלים לומדים לעבוד באופן עצמאי בביתם על פי הצורך הדחוף להם ביותר משום שהתרגילים מונוטוניים, קלים לזכירה ומאפשרים פעילות של תנועות קטנות שאינן מאיימות על הרגשת היציבות והשליטה של המתרגל אלא מחזקות את הרגשת השליטה העצמית. 

תנועה חופשית לטובת הגב והזרועות בשיטת פאולה

·                                הנעת הידיים מתוך שקעי המרפקים בתנועות מעגליות קטנות ההולכות וגדלות לפי יכולת המתרגל כאשר המרפקים נשענים על המזרון וכפות הידיים משוחררות.

·                                הנעת אצבעות כפות הידיים בתנועות קלות כלפי מרכז כף היד והרפיית התנועה לסירוגין. הן התנועה כלפי המרכז והן ההרפיה מוטב שיעשו מתוך חשיבה על מרכז כף היד כמקור התנועה. ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה כאשר גב היד פונה אל הרצפה וכל הזרוע מונחת, או כאשר האמה מורמת והמרפקים מושענים על המזרון. כמו כן ניתן לבצע את התרגיל בישיבה ובעמידה.

·      תרגול הקשר עם שקעי כפות הרגליים- אפשר להתחיל מאביזר כמו גולת משחק של ילדים או כדור עץ קטן. גלגול הכדור תחת כף הרגל הן בישיבה והן בשכיבה מעודד את האפשרות לחוש את השקעים. עדיף בשלב מסוים להניח לאביזר ולפנות לניסיון מכוון לחוש את שקעי כפות הרגליים בין אם על ידי גלגול כף הרגל מצד לצד או מהבהונות כלפי העקבים ובין אם בכל דרך שהמתרגל מוצא שנוחה לעורר הרגשה בשקעים טובה. 

תרגילי שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן

• ·                                                        כיווצים קלים של העיניים הנעשים כשהעפעפיים עצומים מעודדים לעתים תגובות ספונטניות של הספינקטר הקדמי ולכן נחשבים חלק מתהליך החיזוק של רצפת האגן. במצבים שנשים חשות בתהליך כיווצי העיניים את שני הספינקטרים הקדמי והאחורי אפשר "למנוע" את התערבות האחורי על ידי הצמדת האגודל בכל אחת מהידיים אל האצבע תוך לחץ קל, או לשלב הצמדה זו עם הצמדת בהונות הרגליים בכל רגל בנפרד אלו לאלו, תוך כדי הרמת העקבים באופן המזכיר עמידה על קצות האצבעות, (ראה הדגמה של לחיצת האצבעות בתמונה בעמוד הבא.)

·                                                        כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת כפות הידיים כלפי הרצפה.

·                                                        כיווץ ספינקטר קדמי ודחיפת קיר עם כפות הרגליים כאשר הרגלים מונחות בזוית של תשעים מעלות בין הקיר לישבן.

הרקע להחלשות שרירי רצפת האגן ומבנה הגוף הנשי

החלשות שרירי רצפת האגן יכולה לקרות בעקבות לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. פעמים רבות הרקע להחלשות נובע ממבנה הגוף הנשי ומהרגליו. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו.  לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. לדוגמה- במצבי תפקוד לקוי של מערכת העיכול מופעל כוח על רצפת האגן והנרתיק באופן כמעט יום יומי. נשים שנוטות לקשיי נשימה שונים מפעילות לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן ולכן הן מרגישות את ביטויי החולשה של רצפת האגן בצחוק או שיעול. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן ומתפתחת עם השנים בגלל הרגלי עמידה או עבודה לקויים. רוב הנשים אינן מטפלות בבעיה בשל בושה וממשיכות לחיות עמה עד להחמרתה.

תרגילים לטיפול בעצירויות כרוניות

•      כיווץ השפתיים והפה כלפי חוץ כדוגמת נשיקה תוך חזרה מונוטונית על הפעולה
•      כיווץ השפה התחתונה של הפה (התרגיל מארגן צורת התכווצות של שתי השפתיים דרך התכוונות להפעלה של השפה התחתונה ללא תשומת לב לשפה התחתונה.) כדי להבין את דרך הכיווץ ניתן להיעזר בצביטת השפה במרכזה או בצביטה חוזרת מתחת לה. צביטה בעזרת שתי אצבעות מעוררת את ההרגשה הדרושה ומאפשרת למתרגל להתכוון לכיווץ דומה ללא עזרת האצבעות.
•  כיווצי ספינקטר אחורי ( כינויו של הסוגר האחורי במושגי שיטת פאולה) בנפרד מהספינקטר הקדמי על ידי דחיפת העקבים כלפי הרצפה והרמת הבהונות.
•     כיווצים של הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי על ידי לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה במהלך הכיווצים.
•      כיווץ ומתיחה לסירוגין של כפות הידיים והאצבעות. בזמן שאצבעות יד אחת נפשקות ומתרחקות אלו מאלו היד האחרת מתאגרפת. מומלץ לבצע את התרגיל כשגב היד מופנה אל הרצפה אם הוא נעשה בשכיבה, אך ביצועו יכול להיות יעיל הן במצבי ישיבה ועמידה משום שתפקידו להעלות את יכולת ההתכוצות הכללית של הגוף.

מודעות לשרירים טבעתיים ולתנועת רצפת האגן בשיטת פאולה

מקצת מפעולות התנועה שלנו מתקיימות בגוף ללא כונה מיוחדת ומפעילות גם את רצפת האגן. הפעלה של רצפת האגן בתרגול באופן המחלק את הגוף לצד  ימין ולצד שמאל לסרוגין מתקיימת גם במצבי הליכה, אך כאשר יש תכלית להליכה קשה להבחין בהשפעת השרירים הטבעתיים על הגוף, מה גם שמשקל הגוף בתנועה מחליש לא פעם את רצפת האגן. לעומת זאת תנועה דמויית הליכה הנעשית במצבי עמידה על ידי גלגול כפות הרגליים לסרוגין מהעקב אל הבהונות מעוררת בגוף מודעות לפעולת השרירים הטבעתיים

טיפולים לא כוחניים בחיזוק רצפת האגן בשיטת פאולה

ההבחנה בין תופעות שונות המפריעות לתפקוד תקין של שרירי רצפת האגן אינה דורשת בכל המקרים בדיקות רפואיות. אם כי חלק מהבדיקות יעילות יותר מיכולתן של מומחיות בתחום. לצורך טיפול חשוב להפריד בין חולשת שרירים לבין שלפוחית עצבנית, לברר אם ריקון חלקי של השלפוחית בזמן הביקורים בשרותים אינו הרקע לביקורים התכופים ומהו כיווץ נכון של אזור רצפת האגן. לא לכל הנשים דרוש ונכון לכווץ חזק יותר מנטייתן. הכיווץ החזק הוא אחת הטעויות הנפוצות, הוא המשך של התייחסות לאזור כאל אחד משרירי הגוף הזקוקים לאימון כוחני. לעתים שרירי רצפת האגן זקוקים לאימון שאינו כוחני, אימון שמעודד מודעות לתחושות עדינות ויכולת לפתח תנועה שונה מההרגלים המקובלים.

עוד תרגילים לחיזוק רצפת האגן

1.        גלגול השפה העליונה של הפה כלפי האף. מוטב לנסות את התרגיל בתחילה על ידי החזקת עיפרון בין השפה העליונה של הפה לבין האף, בהמשך לאחר כמה פעמים מומלץ לתרגל את גלגול השפה ללא עיפרון ולחפש תנועה של השפה התחתונה של הפה שיכולה לסייע לשפה העליונה להישאר מורמת כמה שניות. התרגיל מושך את הרחם ואת שלפוחית השתן כלפי מעלה. הוא מסייע להרים חפצים או ילדים ממקום נמוך לגבוה באופן מזיק פחות מהמתרחש בדרך כלל. יתרונותיו הנוספים הם בתחומים האורטופדיים התרגיל יוצר הטיה של העורף לאחור והארכה של הלורדוזה העליונה. הוא מסייע במיוחד בשעת נהיגה. בגלל הנטייה מתוח את הצוואר לפנים בנהיגה.
2.          שכיבה על הגב כשהברכיים מקופלות ועומדות וכיווצים קלים וחוזרים של הספינקטר הקדמי יועילו הן לחיזוק רצפת האגן והן לגב התחתון. הכיווצים גורמים להיצמדויות קלות של הגב כלפי הרצפה בזמן הכיווץ ולהרפייתו בזמן עזיבת הכיווץ.
3.               הרחקת הברכיים זו מזו ותנועה איטית של אחת מהן לצד כאשר האחרת משתהה ככל שניתן ומצטרפת מאוחר יותר מביאה לגלגול האגן והגב עד להפלת אחת הברכיים אל הרצפה לאחד הצדדים. הרגל שאינה נופלת עוברת בין כמה מצבים; מהצבתה במקום והקטנת התנועה שלה  ועד הטיה חלקית שלה לכיוון הרגל הנופלת. ניתן לחזור על התרגיל כלפי צד אחד כמה פעמים או לחזור ולהטות את הרגל לצד האחר לסירוגין. כיווץ חלקי של הספינקטר הקדמי בתהליך זה מקל על מתיחת שרירי הירכיים הפנימיים. כיווץ זה מובן לאחר תרגול הכיווץ לסירוגין בספינקטר הקדמי כאילו יש לספינקטר שני צדדים. כיווץ הצד שאינו מתקרב לרצפה מעכב את הגלגול של הגב לצד הרגל הנופלת ומוסיף מתיחה של הגב למתיחה של האגן.

תרגיל לנשימה משולבת בחיזוק רצפת האגן לפי שיטת פאולה

ש ארוך הוא תרגיל חשוב ביותר בחיזוק רצפת האגן, ההוראה החשובה ביותר היא לכווץ את הספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים בגוף האישה) בזמן נשיפת האויר  תוך כדי השמעת הצליל ש. כאשר יש קושי לתאם בין משך הזמן שאישה יכולה לכווץ את הספינקטר הקדמי ומשך הזמן הדרוש להוצאת האויר מומלץ לא להתאמץ כדי להמשיך את הכיווץ אלא להרפות מעט ולחזקו שוב. התרגיל מלמד את המתרגלות להיעזר בכיווץ הסוגרים במהלך הנשיפה ומקדם את ההרגל הבריא לשאוף בזמן כיווץ הספינקטר האחורי ולנשוף בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי.

הפרדה בין שרירי הסוגרים של רצפת האגן כאמצעי לחיזוקו

חיזוק שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אפשרית כאשר התנועה משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

חיזוק שרירי רצפת האגן והסוגרים בשיטת פאולה

העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה,  לפיו כל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שמתקשות להפעיל את הסוגרים  באזור האגן או לחוש אותם בנפרד זה מזה, הפעלתם של שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו העיניים והפה מקלה על זיהוי הסוגר הדורש הפעלה. ההתרגול לחיזוק סוגר מסוים הוא מדויק ויעיל יותר כאשר שרירים חזקים מופעלים במקביל. ההפרדה בין הסוגרים חשובה ביותר לחיזוק רצפת האגן. פן אחר של יעילות שיטת פאולה בחיזוק רצפת האגן מתבטא כאשר שרירים טבעתיים כמו העיניים, הנחיריים והפה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד

תרגילי פאולה לחולי פרקינסון

טיפולים שונים בתנועה יכולים להעלות באופן חלקי את איכות חייהם של חולי פרקינסון, למנוע את הגבלת טווחי התנועה ולהקל על התקשויות השרירים. מקצת מלימוד אמצעי תנועה חדשים עוזרים למי שסובל מפרקינסון לעקוף את ההפרעות ולפתח אמצעי תנועה יצירתיים. הדבר נכון הן לגבי התנועות הגדולות והן לגבי התנועות הקטנות.

ההתעניינות של חולי פרקינסון בשיטת פאולה מכוונת במיוחד לשליטה בסוגרים. התרגילים היעילים עבורם להשגת מטרה זו הם תרגילים שניתן להדגימם. זאת משום שחלקם מתקשים ליזום תנועה.

דוגמאות לתרגילים כאלו

o       לחיצת בהונות הרגליים כלפי הרצפה והרמת העקבים ולסירוגין לחיצת העקבים כלפי הרצפה והרמת בהונות הרגליים.

o       לעבור לסרוגין בין שני מצבים: א. להטות את הברכיים כך שהן תתרחקנה זו מזו ולאפשר לכפות הרגליים להילחץ כלפי הקוים החיצוניים של כפות הרגליים. ב. הברכיים נלחצות זו לזו במידה קלה וכפות הרגליים דוחפות את הרצפה בקוים הפנימיים.

o       איסוף השפתיים כלפי פנים הפה וכיווצן, לשחרר ולכווץ שוב

o       כיווץ השפתיים כלפי חוץ, באופן מהיר וקל, התנועות דומות לנשיקות. מומלץ לשחרר את השפתיים כך שלא בהכרח תגענה זו בזו.

o       לסרוגין לכווץ את העפעפיים והעיניים חזק ולפתוח פתיחות גדולות יותר מהרגיל.

o       הצמדת אגודלים לאצבעות בכל יד בנפרד ולחיצתן זו לזו בזמן כיווץ הספינקטר הקדמי. התרגיל יעשה בשתי הידיים באותו הזמן ואמור לעזור ליכולת לחוש את הספינקטר הקדמי,(ספינקטר קדמי הוא שילוב בין הסוגר של צינור השתן והנרתיק אצל נשים, אצל גברים יש סוגר אחר.) אפשר באותו זמן אם אין הרגשה בספינקטר הקדמי עקב הלחיצות לכווצו באופן קל. חשוב לזכור שהספינקטר (הסוגר) האחורי לא צריך להצטרף.

o       הצמדה והרחקה של אצבעות הידיים, (ניתן לצרף תנועת עיניים, נפתחות כשאצבעות מתרחקות ונסגרות כשנצמדות.)

o       הרחקה והצמדה של בהונות (אצבעות) הרגליים, ניתן להעזר במושגים פלקס ופוינט המוכרים מריקוד.

לידה בשיטת פאולה

יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל קצב ההתכווצויות של הרחם מקל על הכאבים ומקדם את קצב הלידה בו זמנית. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון מעלה את הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו. 

טיפול בקישיון שרירים בשיטת פאולה

שיטת פאולה מאפשרת ליודעיה להרפות שרירים שונים במצבי קישיון ולהעלות את הטונוס של שרירים אחרים לצרכי יציבה, שליטה בסוגרים ועוד. היתרון של השימוש בשיטה זו לסובלים מנוקשות יתר של השרירים כגון חולי פיברומיאלגיה, טרשת נפוצה, ומחלות קשות אחרות הוא בכך שהתרגול אינו כרוך במאמץ, התרגילים נרכשים בקלות והשימוש בהם נעשה זמין ואישי בעת כאב או לכל צורך אחר לאחר פרק לימוד בן שניים עשר שבועות.

הפה ותנועתו מתאים במיוחד להרפיית כאבים במקומות שונים בגוף. בעזרת תרגילים הקשורים בפה יכולה הלשון לעורר תחושות שונות בסוגרים, השפתיים מאפשרות שינוי צורת הנשימה, הרפיית הפה דרך תנועת הלשון  והגדלת החלל הפנימי מקלה על כאבים שונים. דוגמה לתרגיל כזה היא פתיחת הפה לרווחה ומעברים בין מצב הפתיחה להגדלת החלל הפנימי בעזרת שינויים במיקומה של הלשון. הפשלת השפה העליונה של הפה כלפי האף משנה את היציבה ומשחררת את הצואר. כדי להבין את התרגיל האחרון ניתן לנסות להחזיק עיפרון בין השפה לבין האף ואז להניח לעיפרון ולהמשיך להעלות ולהוריד את השפה. יש לשים לב לתחושות נוספות המתעוררות בגוף ולחפש כל פעם קצב אחר להפעלת השפה. תרגיל אחר הוא כיווץ השפתיים ועזיבתן כמו בתנועת נשיקה אך בקלילות.

השפעת אצבעות הידיים על תרגול רצפת האגן

ההיכרות עם קבוצת תרגילים מגוונת יכולה לקרב נשים הנוטות להתרחק מתרגול שרירי רצפת האגן ולהביאן לענין שונה במעט מקודם, מה גם שלמרות שיש  עדיפות לתרגול בזמן מיוחד ובמצבי שכיבה ניתן עם הזמן גם לפתח יכולות למצבי תרגול במקביל לפעילות אחרת, דבר המקל על ארגון הזמן ומאפשר נגישות לתחושות משתנות באזור המדובר/

אחת הדוגמאות לתרגיל בלתי מוכר היא

בשכיבה על הגב, הפעלת שתי כפות הידיים יחד זו כלפי זו בלחיצה ברמות חוזק שונות משפיעה על כיווץ הסוגרים. הלחיצה בחוזקה מורגשת פעמים רבות כיעילה יותר מלחיצות אחרות. בכל רמות הלחיצה מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. כיוון רוב הלחץ אל כריות כפות הידיים סביר שיפעיל את הסוגרים הקדמיים,. אם לא מתעוררת תחושה כלשהי באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות. כדאי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ.

 התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ באופן המסייע להפרדה בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת

טיפול בפגיעות מוחיות בשיטת פאולה

נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשריר טבעתי ניתן להעזר בתרגול "מרחוק", כלומר תרגול של שריר טבעתי תקין כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור שהשתבשה. טווחי ההשפעה של שיטת פאולה ביחס לתפקודים גופניים מופיעים הן בתפקוד השרירים הטבעתיים עצמם ובקשרים בינהם, הן בתפקוד מערכות פנימיות והן בהשפעת השרירים הטבעתיים על השרירים המשורטטים. ייחודה של שיטת פאולה הוא במקרים של שיבוש בתפקודי הפה, הלשון, העיניים והסוגרים אך מאחר שלשרירים אלו יש השפעה על שרירים נוספים מארגן הגוף במקרים רבים השפעות נוספות לתפקודם המוכר של השרירים הטבעתיים. 

דוגמאות להשפעתה של שיטת פאולה על בוגרים וילדים עם שיתוק מוחי:

קשיי שליטה בשפתיים ובלשון גורמים  במהלך דיבור לקשיים בהיגוי ברור של מלים, מתוך המאמץ הפה נמשך לצד ימין של הגוף, הולך ונפתח ומתרחש אבדן שליטה על הדיבור. למי שתרגל את שיטת פאולה הוספת תנועות אגרוף המשולבות בהנעת יד שמאל כלפי מרכז הגוף מצליחות לחזק את מידת השליטה בפה. 
 חוסר איזון בין צדי הגוף מתבטא אצל ילדים עם שיתוק מוחין הן בתופעות כמו עקמת והן בחולשת שרירים באחד הצדדים. תרגול שיטת פאולה בתנועות רוטציה על ידי הפעלתת הגוף בשני צדדיו הקדמיים מעודד את הרגשת המרכז או את המושג "עמוד שדרה קדמי". קבוצת התרגילים הקשורה להפעלה זו מארגנת הפעלה לסרוגין בתנועות כיווץ והרפיה של העיניים, הידיים, כפות הרגליים ועוד.