מרכוז הגוף באמצעות שיטת פאולה

אחד האתגרים בתרגול שיטת פאולה ובפיתוח מודעות גופנית באמצעותה קשור ביצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים לבין שרירי הפנים. ניתן לחשוב על מודעות זו כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף ומסייע להפעלת צד חלש או פגוע.  בין אם תהליך המודעות מתחיל בעזרת הדמיון והמחשבה ובין אם באמצעות תנועתיות של מערכת השרירים הטבעתיים, מתקיים בשני המקרים תהליך המקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. 

תרגול שיטת פאולה עם ילדים

שני כללים פשוטים נדרשים למטפלים בשיטת פאולה בבואם לעבוד עם ילדים: יצירתיות והעברה של תרגילים מובנים לעולם המשחקים. הדברים נכונים ביחס לטיפול ברוב רובן של הבעיות הנוגעות לשיטה. החל מהבעיות המוכרות יותר כגון: טיפול באסטמה, קשיי שליטה בסוגרים ועקמת. כולל הנושאים המוכרים פחות כקשורים לילדים כגון: דלקות חוזרות בשלפוחית, עצירויות כרוניות בשלבי הגמילה מטיטולים,

ילדים לא מעטים הסובלים מבעיות אלו ואחרות נוטים לאי יציבות בתנועת השלד ברמת מינורית. אי יציבות כזו מתבטאת בתופעות כגון: הטיה של הגוף לאחד הצדדים ללא רקע כמו עקמת, הטיה מוגזמת של הכתפיים כלפי מרכז הגוף כלומר לפנים, ועוד. תופעות אחרות שאינן ניכרות לעין הן שליטה חלקית בפה או בשפתיים, הבדלים ביכולת להפעיל את העפעפיים בתנועה נפרדת כלומר לסרוגין, קשיים לחוש את הלשון בכל טווח התנועה שלה בפה ועוד.

תופעות אלו אינן בעייתיות כשלעצמן ולעתים מתארגנת בגוף במהלך תהליך הגדילה דרך איזון ופיצוי המשלימה את העדרן. הזכרתן כאן נועדה להצביע על היותן חלק בלתי נפרד מתהליך הטיפול המתקיים בשיטת פאולה, כולל מצבים שבהם הטיפול ממוקד בבעיה כמו קשיי שליטה בסוגרים.

הרקע לקשיי שליטה בסוגרים הוא בחלק ניכר מהמקרים קושי לחוש ולמקד את התחושות השולטות על התנועה בסוגר. מובן שלאחר שחוו הילד או הילדה חויות "כישלון" כלשהן הנכונות להתנסות מחדש נמוכה ביחס לנכונותם בשלב הגמילה הראשונים. ההעזרות המוצעת בשיטת פאולה לחוש את האזור על ידי הפעלת שרירים טבעתיים כגון הלשון ולהניעה באופן הממקד את התחושות באזור הסוגרים מעלה את הרגשות השליטה וממקד את התחושות.

היצירתיות שנדרשת עם ילדים כפי שהוזכרה בהתחלה יכולה להראות ככל תרגיל התעמלות למרות שהיא מכוונת להפעלת הסוגרים ביתר יעילות. לדוגמה: עמידה על קצות האצבעות תדגיש את התחושות בספינקטר הקדמי כלומר בסוגר הקדמי. ניתן להוסיף לעלייה ולירידה שהילד מבצע בעומדו במקום לעשות פרצופים. מי שמכיר את כיווני הכיווץ המסייעים לספינקטר הקדמי ידע אם הילד עוזר לעצמו או מפריע.

שליטה בסוגר האחורי תושג אם כן על ידי הרמת הבהונות ולחיצת העקבים. זו תנועה שדורשת עזרה כדי שהילד יישאר יציב. לאחר שקיבל עזרה מהמבוגר הוא יכול לחפש תנועות ידיים ואברים אחרים המסייעים לו להישאר במקום. 

הפגת כאבי גב בשיטת פאולה

תרגול שיטת פאולה לצורך הפגת כאבי גב, שלד ופרקים נעשה על ידי שילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה המשמשות כנקודת מוצא לשינוי. כלומר: התאמת התרגיל לצורת ההנחה של הגוף שבה יבוצע התרגיל בין אם מדובר בשכיבה, ישיבת צפרדע או עמידה ישפיע על אופן התנועה של הגוף במהלך התרגול. השילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין עמדות המוצא, דהיינו צורת ההנחה , המתיחה או ההרפיה של השלד המשולבת בתרגול משמעה שהמניפולציות הגופניות הן חלק בלתי נפרד מהתרגיל. דוגמה למניפולציה גופנית היא הכיוון שבו מונחות כפות הידיים ביחס לרצפה. אזור ההשפעה של התרגיל על הגב מושפע מכיוון כף היד, לרוב כשגב היד מופנה לרצפה ההשפעה היא על הגב העליון וכשכף היד מופנת לרצפה ההשפעה היא על הגב התחתון. תנועת רוטציה בין צדי הגב הנגרמת על יד תרגילים שמעבירים את פעילות צדי הגב מצד לצד משנה את מידת ההיצמדות של כל צד אל הרצפה.

פעילות פיסית מתונה במצבי חולשה בעזרת שיטת פאולה

מצבי מוגבלות פיסיים בין אם זמניים או קבועים, אלו הקשורים בפגיעה בגפיים, בשלד או בחוזק השרירי ידועים כמשפיעים לרעה גם על מצבה של הנפש. פגיעה בגוף (כמעט בכל רמה שהיא) מורידה את רמת התפקוד של הנפש ואת כוחות ההתמודדות הנדרשים עם הגוף ומגבלותיו. המודעות לכך וסגנון התגובה קשורים כמובן גם לאדם ולאישיותו וגם לפוטנציאל להגיע לפעילות פיסית קלה. העדר מודעות לאפשרויות להעזר בגוף למרות פגיעותו לצורך החוזק הנפשי מקשה על ההתמודדות הגופנית במסגרת המגבלות המוכרות. יחד עם זאת התמדה בפעילות גופנית גם במצבי חולשה פיסיים ומוגבלות יכולה לייצר מעגל חדש של התמודדות נפשית המשליכה על המצב הפיסי. תרגילים רבים בשיטת פאולה מבוססים על תנועות קטנות ומונוטוניות שאינן דורשות מאמץ ולכן אפשריות לביצוע גם במצבי מוגבלות קשים.

הטיפול בשיטת פאולה עונה לצרכים הדרושים בכל אחד מהמצבים שתוארו עד כה ואף למצבים שבהם סובל האדם מכמה הפרעות תפקודיות. במהלך תרגול שיטת פאולה משתמש האדם בקשרים הקיימים בין השרירים הטבעתיים. עם או בלי שהוא מודע אליהם. לעתים תרגולו של איבר מסוים מעורר איבר אחר לפעול או שהוא מפעיל כמה אברים או שרירים טבעתיים בו זמנית. דבר זה מבוסס על נטייתו הטבעית של הגוף להפעיל בו זמנית את השרירים הטבעתיים. כאשר חל שיבוש כמו חוסר שליטה, שליטה חלקית או כיווץ יתר באזור הסוגרים עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.  ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי יכולה לשמש להפגת כאב כרוני כמו כאבי גב ושלד, לחידוד תחושות במקרים שאלו אבדו. להחזרת הטונוס לשרירים שנחלשו או להרפיה אם התפתחה החזקת יתר של השרירים. הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף משתנה בהתאמה לסוג הבעיה. הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת שרירים טבעתיים כמו: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לאחד מאמצעי הארגון של הגוף לצרכי איזון הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משפיעים על האבר שהופעל וכן על ההרגשה הכללית. הנשימה או אופן ההחזקה של הגב משתנים בזמן התרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.

.

חידושים במודעות גופנית וחיזוק רצפת האגן במהלך תרגול שיטת פאולה

גילויי היכולות להפעיל שרירים מוכרים פחות הם חלק מחיזוק מערכת השרירים הטבעתיים בכלל ושרירים הקשורים באופן ישיר לשרירי רצפת האגן בפרט. דוגמאות לתרגילים כאלו הם: כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, ניתן להעזר בכל שרירי הפנים ובעיקר בלחיים ובפה. אנשים הלומדים את שיטת פאולה מתפלאים לגלות שכיווץ חוזר וקל של העיניים מרגיע אותם ומשנה את קצב הנשימה. הדבר מעודד פעילות מואטת יחסית להרגלנו בתרגול והיא דרושה במהלך תרגול שיטת פאולה כדי לפתח תשומת לב חדשה לתגובות הגוף.

תרגילי לשון המעבירים את הלשון בין מצב רפוי למצב מתוח מסייעים להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת מעוררים הרגשות חדשות בספינקטר הקדמי, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן.

יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף ומסייע להפעלת צד חלש או פגוע. התרגיל מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף.

כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

טיפים לחיזוק רצפת האגן

• במצבי עמידה ממושכים כיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית  לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.

תרגול שיטת פאולה עם ילדים ומתבגרים

שיטת פאולה מתאימה לתרגול עם ילדים לצורך פתרון בעיות בין גיל שלוש לשנות העשרה. התופעות שבהן כדאי להיעזר הן: אסטמה והפרעות נשימה כרוניות, עיכוב בשליטה בסוגרים או בשחרורם, מגבלות תנועה וכאב. תרגול שיטת פאולה מאפשר שינויים גופניים שחלקם מתרחשים דרך מודעות ולימוד אמצעי הפעלה מגוונים בשעת הצורך וחלקם דרך שיפור הרגישות ותשומת הלב לגוף וליכולת לשלוט בו. התרגול מיועד לפתח בילד יכולות שליטה גופנית  וליצור הרגשת "מרכז", לסייע בגילוי עצמת הגוף או לשנות את היכולת לריכוז גופני. בשלב הילדות מעורבות ההורה בשיעורים שמקבל הילד בשיטת פאולה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. נוכחותו בשיעורים חשובה בעיקר כדי שיוכל לתמוך בתרגול עצמאי וקבוע של הילד ויכיר את התרגילים כפי שהוצעו במפגש עם המורה.

הטיפול באסטמה בעזרת שיטת פאולה מיועד להגדיל את מרווחי הזמן שבין ההתקפים. תרגילי נשימה המערבים את הפעלת הסוגר האחורי בזמן שאיפה ואת הקדמי בזמן נשיפה מעודדים נשימה מלאה יותר המתחזקת בעזרת שרירי רצפת האגן, הרחבת בית החזה על ידי תנועת הידיים והגב או שינוי היציבה משפיעים לטובה הן על מערכת הנשימה והן על מערכת השתן, ועל מערכות העיכול והיציבה. ככל שהילד נמצא פרקי זמן ניכרים במצבי נשימה תקינים כך עולה יכולתו להתמודד עם גורמים המעוררים את ההתקפים כמו אלרגנים שונים או מצבי חרדה. בתחומי השליטה במערכות השתן והעיכול ההשפעה של שיטת פאולה אינה רק להעלותאת יכולת השליטה ולחזק את הסוגרים. ילדים לא מעטים מבלבלים תחושות מקדימות וזקוקים לעזרה במיקוד ההרגשות הגופניות. העזרות במערכת השרירים הטבעתיים מאזנת בלבול כזה.

תרגול שיטת פאולה לחיזוק רצפת האגן במצבי שכיבה

התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיווץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמדים במיטבם בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה פועלת ביתר קלות בתחילת תרגול השיטה בשכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רציף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן מתוך תנועה חופשית. כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים במצבי עמידה יהיה לכך ביטוי בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו. .

תגובות הלואי בשיטת פאולה

אצל כל אדם (משני המינים) התרגול של שיטת פאולה יכול להשפיע במקביל על שתי סיסטֶמות גופניות: מצד אחד ביכולתו לארגן פעילות הממוקדת באזור שאליו מיועד התרגיל ומצד שני לעודד תנועה כללית חסרת גבולות מוגדרים. אחד המושגים המקובלים לתאור התנועה הכוללת נקרא "תגובות לואי". תגובות אלו באזורי הגוף השונים מושפעות מהגורם האישי של האדם המתרגל; הן קשורות לאישיות המתרגל, למצבו הגופני ובעיקר לנכונות פנימית לשחרור. אצל המין הנשי הריון ולידה מעצם טבעם מזמנים שחרור תנועתי המסייע לצרכי הגוף בשני המצבים, הן במהלך ההריון והן במהלך הלידה. השינויים העוברים על הגוף הנשי בתקופת ההריון והתנועתיות הפנימית המתרחשת מאליה במהלך ההריון ובשעת הלידה מהווים הזדמנות מצוינת להשתמש בתרגילים כנקודת פתיחה טובה לתמיכה בתנועה הספונטנית, הכוללת והמשחררת. בצד ההשפעות המובהקות מסייעים התרגילים גם לייצב את הנשימה, למנוע דחיפות שעלולות מאוחר יותר להזיק לרצפת האגן של האישה ולהפגת כאבים. בנוסף לכך ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.

תנועה מחזקת לרצפת האגן בשיטת פאולה

האם יש קשר בין אופן התנועה של האגן והגב ומיקומם ביחס לאגן לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן?

כיצד ניתן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית?

אלו קשרים ניתן לארגן בגוף בין תנועה פנימית של שרירים טבעתיים לתנועה הנראית כלפי חוץ?

שאלות אלו מקבלות מענה תוך כדי תרגול שיטת פאולה.  כדי לפתוח שאלות אלו ולנסות לענות למי שלא התנסה בתרגול ובתנועה חופשית חשוב  להבין כי יחסי הגומלין בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם משפיעים על תפקודים רבים. בינהם:  תפקוד שרירים טבעתיים שנחלשו ויציבה. השיטה מארגנת תנועה בין מקומות שונים בגוף באופן שאינו נראה תמיד לעין המתבונן. הוראת התרגילים של שיטת פאולה והפעלת השרירים הטבעתיים נלמדת בתחילה מתוך הפרדה בין השרירים השונים של רצפת האגן . פעולתו המופרדת של הספינקטר האחורי מעודדת את פתיחת הכתפיים והרחקת השכמות ומרחיבה את הגב, הפעלת הספינקטר הקדמי מקטינה את ההיפר לורדוזיס שהוא נחלת נשים רבות ומאפשרת לבטן לא להידחף כלפי חוץ ולפנים. תנועת כפות הרגליים מעודדת את העברת משקל הגוף באופן מתמשך מחלקו האחורי לחלקו הקדמי ומונעת נזקים. לכל אלו יש השפעה מיטיבה על חיזוק רצפת האגן.

בין תנועת האגן והגב לבין חוזקם של שרירי רצפת האגן מתקיים קשר קבוע. ארגון האגן למנח שמייצר החזקה נכונה של הגוף תומך במצב הפנימי של השרירים ולהיפך, פעילות פנימית של השרירים מארגנת את האגן לזוית השומרת על יציבות האברים הפנימיים וגמישות השרירים.

ניתן אם כן לחזק את שרירי רצפת האגן מתוך תנועה חופשית אם זו משולבת בתנועה של השרירים הטבעתיים. התנועה של השרירים הטבעתיים מוכרת לרוב ככיוץ ושחרור או ככיווץ ופתיחה. החיזוק וההגמשה של השרירים הטבעתיים על פי שיטת פאולה נלמד במיטבו כאשר מדובר בפעילות הנעשית בשכיבה, זאת משום שנטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולסייע זה לפעולתו של זה ניכרת בעיקר במצבי שכיבה. יחד עם זאת הניסיון מראה כי תרגול שרירים טבעתיים במהלך פעולות אחרות מעודד את המודעות לקיומם ואת האפשרות להשתמש בהם באופן רצוף. רצפת האגן משפיעה על חוזקו של הגוף, על אופן תנועת הגב והשלד ואף על מיקומן של מערכות פנימיות. מסיבות אלו ניתן לחזק את רצפת האגן גם מתוך תנועה חופשית כאשר התנועה המתחילה בכיווצים והרפיות של שרירים טבעתיים שונים יכולה במצבי עמידה להתבטא גם בתנועת הידיים, הגב, הצואר והעיניים. הקשב הגופני להשפעתו של הכיווץ בשריר טבעתי אחד על תנועתו של מקום אחר היא הבסיס לשימוש בשיטה ולא התרגיל עצמו.

תרגול רצפת האגן בשיטת פאולה

תרגילים המחזקים את יכולת הכיווץ של הספינקטרים וההפרדה בינהם נמצאים במקומות רבים בגוף ובין השאר בכפות הידיים. הפעלת אצבעות הידיים הן בכל יד בנפרד והן בשילוב של שתי כפות הידיים היא אמצעי להפעיל את הספינקטרים או לחזק את כיווצם. התרגילים המוכרים הם הצמדה של האגודלים בכל יד בנפרד אל האצבעות בזמן הכיווץ כדי לסייע לכיווצים המפרידים בין הספינקטרים, וכן לימוד היכולת לעבור מכיווצים של הספינקטר הקדמי לכיווצים של הספינקטר האחורי דרך מעברים בין לחיצת האגודל לאצבע ולאמה ללחיצתו לקמיצה ולזרת. התרגילים הפחות מוכרים קשורים בהפעלת שתי כפות הידיים יחד, בשכיבה על הגב, לאחר שתורגלו כמה מהתרגילים שהוזכרו כאן קודם לכן מוצע לנסות ללחוץ בחוזקה את שתי הידיים זו כלפי זו כאשר הלחץ מכוון בעיקרו אל כריות כפות הידיים, מומלץ ללחוץ ולעזוב ושוב ללחוץ ולעזוב. אם אין כל תחושה מתעוררת באזור הסוגרים הקדמיים ניתן לשלב את הכיווץ הקל באזור עם הלחיצות כדי לשים לב אם הלחיצות מעוררות הרגשה שונה מבחינת אופן הכיווץ. פעילות דומה יכולה להתרחש כאשר לוחצים את קצות אצבעות הידיים בשתי הידיים אלו כלפי אלו.