שניים עשר טיפים לחיזוק רצפת האגן כחלק בלתי נפרד מפעולות היום יום

• במצבי עמידה ממושכים ככיפוף קל של הברכיים יניע את האגן לאחור וימנע את נפילתו התמידית לפנים.

• במצבי ישיבה שאין בהם הישענות לעומק כורסא לחיצת הבהונות כלפי הרצפה תעורר את תשומת הלב לספינקטר הקדמי (שני הסוגרים הקדמיים) ותאפשר כיווצים קלים ביותר.

• המחשבה על אופן הכיווץ מוטב שלא תידמה לסגירה אלא לאגרוף חלקי של כפות הידיים.

• הצמדת האגודלים בכל אחת מהידיים בנפרד אל האצבעות מעודדת את היכולת לחוש את אזור הספינקטר הקדמי

• אם כיווצים מעוררים גם פעילות חזקה של שרירי הבטן יש סבירות גבוהה שמדובר בכיווץ שמחליש את רצפת האגן.

• הצמדת אצבעות הידיים ודחיפה קלה של כפות הידיים אל מסעדי כורסא או כיסא מחזקת את כיווצי הספינקטר הקדמי

• תנועות מסויימות בלשון ומיקום הלשון בפה מאפשרים להבחין בין הספינקטר הקדמי והאחורי, מאחר שמומלץ לא לכווצם יחד ניתן בעזרת הלשון ללמוד להפריד ביניהם במצבי כיווץ.

• כיווצים של הפה או העיניים או הנחירים או כולם יחד מעודדים את יכולת הכיווץ של הספינקטר הקדמי, ניתן לשחק עם שרירי הפנים כדי לאבחן כיצד לעודד כיווץ עצמי קל יחסית.

• לכיווצים חזקים וממושכים אין יתרון חד משמעי על כיווצים קלים.

• הרמת משקל ולו גם של כמה ק"ג מחלישה את רצפת האגן במיוחד במצבי הריון ולאחר לידה או במצבים שיש בהם כבר החלשות כלשהיא.

• חיזוק רצפת האגן הוא מצב דינמי ולא מומלץ לשמור על החזקת האגן והסוגרים כמצב מכווץ כמה שיותר.

• הקשר בין מיקום הכתפיים, כפות הידיים וכיוונן ביחס לרצפה לבין היכולת לכווץ את הספינקטרים ולהפריד בינהם יכול להילמד על ידי ניסוי וטעייה או בעזרת מורה לשיטת פאולה.

הפגת כאב בשעת לידה וביחסי מין על פי שיטת פאולה

הטיפול בכאב בשיטת פאולה נוגע אצל אנשים בריאים למספר תחומים: כאבי גב ושלד, כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול, וכאבי פנים. המשותף לכאבים שונים אלו מנקודת הראות של השיטה הוא כיווץ יתר שמתרחש הן בשרירים הניתנים לשליטה והן בשרירים הבלתי רצוניים. ברוב המקרים המוזכרים למעלה מדובר בפגיעה שהתרחשה ביכולת הכיווץ וההרפיה התקינים. הרפיית הכאב באמצעות שיטת פאולה במקרים אלו נעשית בכמה דרכים: המטפל מפנה את תשומת לבו של המטופל לתחושות עדינות כמו שחרור הפנים באמצעות כיווצים קלים של העיניים, יצירת מניפולציות המשחררות מתח קבוע בצד מסוים של השלד בעזרת מצבים סטטיים וכו'.דרך אחרת מבוססת על היכולת הטמונה בשיטה להשפיע בעקיפין על הפעלת השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. עירור תנועה קלה בשרירים החלשים או הכואבים מאפשרת גם שינו באופן התנועה הכללי של הגוף וגם העברת הידע לגבי דרכי הרפיה אל המטופל כך שפעילותו ותגובותיו בזמן כאב יעשו אותו למטפל של עצמו. בכל אחד מהתחומים האלו דרוש אופן טיפול אחר שיתואר בהמשך, בחלק מן המקרים הבנת העיקרון הפאוליסטי והתרגול יכולים לסייע לאדם הסובל בפתרון מספר בעיות גם יחד. אצל אנשים בריאים כאבי גב ושלד יכולים לנבוע בנוסף להחזקת יתר של הגוף ומתח כללי גם מקבוצה גדולה של "קיצורים" בלורדוזות (שקעים כמו העורף או הגב התחתון), מהבדלים בין הצדדים כמו עקמת או הבדלי אורך אחרים, מתאונות, רגישות לקור, וכמובן פגיעות מסוג פריצות דיסק. המשותף לטיפול בכאבים מסוג זה הוא הכוונת התנועה העצמית של הגוף דרך תרגילים, לשילוב של הרפיה עם הארכת השקעים. ארגון הגוף מחדש בעזרת מניפולציות עדינות כמו שכיבה תוך הנעת הצדדים באופן שונה לכל צד יכולה לאזן את הבדלי הצדדים ולשחרר מכאב, לא רק בשכיבה ולאחר סיומו של יום העבודה. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטה זו הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול ממקומות שונים בגוף ורחוקים לעיתים מאזור הכאב. כך בעקיפין מתאפשר למקום הפגוע לפעול כמידת יכולתו וללא רתיעה לא רצונית מעצם המגע או הטיפול. העצמאות שההכרות עם התרגול מאפשרת מביאה להקלה מהירה יחסית בכאב ללא תלות בזמנו של המטפל. תרגיל לדוגמה המקל על כאבים הקשורים בפריצת דיסק, עקמת או הבדלים אחרים בין צדדים הוא לשכב כך שיד ימין פרושה ישר מעל לראש או בגובה הכתף ורגל ימין פרושה ישר, יד שמאל מחזיקה את קרסול שמאל והמבט מופנה ליד ימין, מומלץ לנסות להעביר את משקל הגוף לצד ימין בעזרת תנועות קלות של צד שמאל.
אצל נשים ידועים סוג אחר של כאבים, אלו הכרוכים בהתכווצויות לא רצוניות של הנרתיק בזמן קיום יחסי מין-לחלקם יש הגדרה רפואית מוכרת vaginismus שמחקר בניהולו של צבי צוקרמן כבר הראה את נפלאות שיטת פאולה לגביה. קשיים וכאבים אחרים הקשורים בהתכווצויות לא מלאות של הנרתיק, מרגישות עורית או טראומות יכולים להשתחרר דרך העלאת יכולת ההתכווצות והשחרור של האזור. ההסבר ליעילות השיטה בעניין יכול לנבוע מכמה מקורות: עבודה מרחוק כלומר מאזור אחר שאינו רגיש קלה יותר ואפשרית כאשר האישה סובלת ממצב כאב כרוני. גילוי היכולת להפעיל אזורים המוגדרים כ"מיניים" ללא מגע נותן הרגשת שקט ושליטה ומפתח את הקשב לגוף, וכן שינויים הקשורים בהולכה עצבית שהפעילות הכיווצית מעוררת. תרגיל לדוגמה בעניין זה הוא כיווצים קלים של העפעפיים התחתונים או לנסות לחוש נקודה בקצה הלשון ולהניע את הלשון והפה באופן שחוזר ומעלה את התחושות העדינות במקום.
ההקלה על כאבים בזמן לידה בעזרת שיטת פאולה כרוכה גם בשילוב בין תרגילים המביאים להרפיה לבין תרגילים המשפיעים על העלאת קצב ההתכווצויות של הרחם והנרתיק. כמו כן ניתן לשלב את ההרפיות מהכאב בנשימות המערבות כיווצים של הנרתיק. באופן זה הרפיית הכאב בזמן הלידה משולבת בהתקדמות הלידה ובשחרור האגן.
טיפול באי תקינות של מערכת העיכול באמצעות שיטת פאולה אינו מיועד בעיקר לזמן הופעת הכאב אלא אם כן מדובר בתופעות כמו פיסורה וטחורים. במקרים אלו לומדים המטופלים שימוש משולב ביציבה נכונה והרפיית הכאב ע"י כיווצים קלים בספינקטר המוגדר בשיטת פאולה כ"ספינקטר אחורי." ההקלה על מערכת העיכול בשיטת פאולה כוללת תרגילי כיווץ והרפיה של כפות הידיים, כפות הרגליים והעיניים. כל אלו מזמנים לגוף העלאה של יכולת ההתכווצות הכללית של מערכת העיכול. לפעמים כאב, עצירות ושאר תופעות לא נעימות מקורם ב"מעיים עצלים" מושג המכוון לפעילות איטית ולא יציבה של המעיים וכלל המערכת. עד כמה שהדבר נשמע קשה להוכחה לכיווצים של השרירים הטבעתיים יש יכולת השפעה על מידת ההתכווצות של האברים הפנימיים ולכן יכולה השיטה להיות יעילה בטיפול בבעיות עיכול.
בנוסף ניתן לטפל בעזרת שיטת פאולה בכאב הכרוך במחלות כרוניות כמו פיברומיאלגיה, שיגרון, מחלות ניווניות שונות וטרשת נפוצה. הייחודי לשיטה בהקשר זה הוא הכוונה ללמד את המטופל לעזור לעצמו בשעת הכאב. אחת הדוגמאות היא קבוצת התרגילים הקרויה תרגילי נקודות, מדובר בשקעים המצויים בכפות הידיים והרגליים וכן לאורך עמוד השדרה, בחיבור בין העורף לראש, בין השכמות ובגב התחתון. ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, לעזוב ולחפש דרך תנועה שתמשיך את אותה ההרגשה של הקשר עם המקום שהלחיצה עודדה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה להגיע לאותה תחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידים, השקע המדובר נמצא בין מרכז הכף לאצבעות ובדר"כ איש אינו טועה באיתורו. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדר"כ קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום מעצם המגע. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, כאן הנטייה להעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו בתרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע הפיסי בנקודה יוצר קשר למקום פחות מוכר וההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו תנועה ספירלית מחשבתית שמקורה בנקודה או יצירת קשר מחשבתי בין שתי נקודות. אחד הדברים המעניינים הוא ההשפעה שיש לעידוד התלמיד לחשוב על יותר מנקודה אחת דבר שיוצר יכולת לתנועה מתוך הנקודות ולשחרור מתוך התנועה באופן שהתמקדות בנקודה אחת לא מאפשרת.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד בצורה דומה לשקעים ולשחרר כאב. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד כדי לעודד תנועות חדשות ומשחררות מסוגים שונים. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים או ברכיים, ההפעלה הראשונית של שחרור הכאב במקרה האחרון היא מהמרפק. לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני הפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה. באופן
שחרור שרירים תפוסים או הגדלת טווח תנועה של גפיים ואצבעות נעשה בעזרת הכוונה לגעת בכאב ולעזבו, כלומר לעודד את התנועה עד למקום שבו הכאב מתעורר ולחזור מהמקום הנ"ל למקום מרגיע. דבר זה שונה באופן מהותי מהישארות בכאב הנדרשת לפעמים בפיסיותרפיה ובשיטות אחרות וחשוב להבינו במהלך ביצוע התרגילים. מאחר שכל אדם רגיש לכאב באזור אחר של גופו במיוחד כשמדובר במחלות ניווניות עדיף שילמד תחילה להפעיל אזורים רגישים פחות או נטולי כאב ויבחר משלל התרגילים שאינם מכוונים לבעייתו תרגילים שיש בהם הנאה כדי לאות אם הם גם מתאימים לו לצורך שחרור מכאב. ברוב המקרים היכולת להגיע באופן עצמאי להרפיות שונות מסייעת גם למצב הפיסי וגם למצב הרגשי של הלומדים ובכך יתרונה הגדול של שיטת פאולה על פני שיטות אחרות. לא פעם מכוונים רופאים את מטופליהן מקבוצת התופעות הנ"ל להעזר בשיטת פאולה כדי להתכונן לשלבים קשים יותר העלולים להתעורר בהמשך וקשורים בעיקר בשליטה בסוגרים, זאת גם משום שיש לשיטה יכולת להשפיע גם על העלאת יכולת הכיווץ וגם על שחרור מקישיון שהוא אחת התופעות הרווחות במחלות ניווניות. היתרון בלימוד השיטה מתוך חשש מהחמרת המצב בשלבים מאוחרים של התפתחות המחלה אינו ניתן להערכה והוא אישי, אך אם לומדים את השיטה באופן המתאים לצרכים העכשווים של החולה כמו שחרור כאב, קשיי תנועה לאחר שינה, קשיים בנתינת שתן לאחר שינה או כאב הקשור במיעוט תנועה ניתן להעביר את הפנמת היכולת להעזר בשיטה גם למצבים קשים יותר העלולים להתפתח בהמשך.
מידע נוסף על השיטה ניתן למצוא באתרhttp://paulamethod.blogspot.com/

טיפול בבעיות גב ורצפת אגן במשולב

החשיבה על עמוד השדרה כמרכז הגוף וההפרדה בין שני צדי הגב ימין ושמאל ביחס לעמוד השדרה יכולה לאפשר איזון בין הצדדים, ארגון של הגב, חיזוק של רצפת האגן ובתהליך ארוך טווח גם יצירת מעין עמוד שדרה קדמי, הקרוי "מרכז" בשיטות אחרות. רוב התרגילים שיוצעו לשם כך יפעילו את הגוף באופן המעודד רוטציה בין הצדדים. אך לשם כניסה לתהליך עבודה יש צורך גם בכיווצים והרפיות של כלל הגוף ללא חלוקתו לשני צדדים. בשיטת פאולה יש כמה תרגילים מובילים שאינם שייכים להגדרה זו וכדאי להציגם תחילה כדי לכוון אל הקורא שלא קרא עד כה על השיטה. תרגילים אלו הם: ידיים מונחות על העיניים, תרגיל שבו מומלץ להניח את כפות הידיים ללא לחץ על העיניים ולשים לב לתגובות הגוף כולל התארגנות בהתאמה להרגשה הזו. תרגיל מוביל אחר על פי השיטה הוא כיווצים קלים של העיניים, אין הוראה קבועה לגבי מידת הכיווץ, זמן הכיווץ או פתיחת וסגירת העפעפיים אלא מומלץ לכל אדם לחפש את הפעולה הקלה והנעימה ביותר עבורו. תרגיל נוסף שיכול לסייע בהבנת התרגילים העוסקים בחלוקת הגוף הוא כיווץ הספינקטר הקדמי, אצל נשים הכוונה לשני הסוגרים הקדמיים ואצל גברים לסוגר הקדמי. גם כאן מומלץ לאסוף את הסספינקטר הקדמי במידה קלה פנימה ולעזבו.
התנסות קלה בתרגילים שיתוארו בהמשך כמו כיווץ לסרוגין של העיניים, כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, העברת הלשון תוך לחיצה קלה של הקצה פעם כלפי הצד הימני של החיך העליון ופעם כלפי השמאלי, ואפילו אגרוף ומתיחת אצבעות הידיים לסירוגין. כולם שמות של תרגילים המזמנים רוטציה בין שני צדי הגוף וסוג אחר של עבודה. למתקשים להסתפק בתאור המצוי כאן חשוב לציין שכוונת התאור היא להביא את הקורא ליתר הבנה של התהליך ולא לביצוע דרך הקריאה בלבד. כמו כן התרגול בשיטת פאולה מזמן שינוי בדרך החשיבה על הגוף במובנים רבים, אחד החשובים שבהם הוא האפשרות להעזר בחלקי הגוף האחרים הנוטים לעזור וקשורים דרך קרבתם הפיסית או הנוירולוגית לאיבר שאנו רוצים להפעיל. זאת בניגוד למקובל בשיטות רבות של חינוך גופני המעודדות הפרדה לשם חיזוק. הדוגמה הקלה לעניין זה היא בבואנו לכווץ את העיניים באופן המפריד בינהן בתרגיל הקרוי "כיווץ לסרוגין של העיניים", ניתן בתרגיל זה לדחוף את העין המתכווצת בעזרת הפה כדי להקל על הכיווץ. או לכווץ פעמיים בכל פעם כאשר הכיווץ הראשון מכוון להיות קצר והשני ארוך.
מנפולציות פיסיות המאפשרות הנחת הגוף כך שעצם דרך השכיבה או הפעולה המקדימה מקלים על ביצוע התרגיל גם היא חלק בלתי נפרד מתרגול שיטת פאולה. לדוגמה , כיווץ ספינקטר קדמי צד צד, כך שבכל פעם צד אחד מכווץ יותר מהאחר ניתן לביצוע קל יותר בעזרת הנעה או הנחה מוקדמת של כפות הרגליים. ניתן להתחיל את התרגול מלחיצת הבהונות כלפי הרצפה והרמת העקב בצד שבו אנו מנסים לכווץ את הספינקטר באופן מחולק תוך שילוב תנועת הירך כלפי הספינקטר. כדי להעזר בתנועה אחרת של הירכיים וכפות הרגליים ניתן לאחוז את הברכיים בעזרת הידיים, להרחיק את הברכיים זו מזו ולקרב לסירוגין כל פעם כף רגל אחרת כלפי הספינקטר תוך העזרות בהובלת הבהונות את הרגל לכיוון הספינקטר. מיקום אחיזת הידיים יכול להשפיע רבות על מידת היכולת לחוש את הספינקטר באופן מחולק. קרוב הידיים לקרסוליים לעומת הברכיים יכולה להקל על הרגשת הכיווץ של הספינקטר. תרגיל אחר הקשור בעקיפין להעברת כיווץ הספינקטר מצד לצד הוא דחיפת ברכיים לסירוגין, אם שמאל יציבה לא נופלת ולא נדחפת כאשר ימין דוחפת אותה וימין יציבה ולא נופלת או נדחפת כאשר שמאל דוחפת, חלק מהפעילות של שרירי הירכיים ישפיע גם על כיווץ הספינקטר הקדמי. מומלץ להכין את הרגל הנדחפת ואח"כ להחליף בין הרגליים.
אגרוף יד אחת ומתיחת האצבעות באחרת לסירוגין גם הוא תרגיל המעביר את הגב מהיצמדות צד אחד לרצפה להיצמדות הצד האחר. חשוב לנסות להניח את הידיים במיקומים שונים, כלומר לעבור מהנחת הידיים לצדי הראש להנחתם לצדי הגוף. או לשנות את הכיוון בהנחת הידיים.
כאמור למעלה רוכזו במאמר זה תרגילים הנוגעים לצרכים של הפעלת הגב והשלד באופן מחולק. חשוב לדעת כי קצב התרגול בשיטת פאולה על אף שהוא אישי הוא שונה מרוב שיטות התרגול, כדאי לחפש את הדרך האיטית יחסית להרגל אם כי לכל אדם הקצב שלו.

שחרור מכאב בעקבות מצבי ישיבה היוצרים כאבי גב

סוגים שונים של מצבי ישיבה ממושכים במיוחד כאלו הקשורים בתנאי עבודה מול מחשב, בנהיגה ממושכת או בשילובם של השניים מחזקים נטייה לסבול מכאבי גב. ישיבה ממושכת ליד מחשב מייצרת תנאים קבועים של חוסר איזון בהחזקת הגפיים, נהיגה ממושכת מונעת תנועתיות טבעית של הגב, מגבירה את המתח בזרועות ואת קיצור הצואר. אם אין מודעות לצורך בארגון תנועה מזערית במהלך הנהיגה וקושי לייצר הפסקות בעבודה מול מחשב עלולים תנאי העבודה בלבד להשפיע לרעה על המצב הכללי של השלד והגב.
שיטת פאולה פועלת במיטבה במצבי שכיבה המאפשרת תנועתיות מלאה, אך מי שמתנסה בה יכול אח"כ לגזור מהניסיון האישי בשכיבה תרגילים שקל לבצע בישיבה, התרגול שמיצר תנועתיות קלה ואינו מחייב הפסקת העבודה יכול להיות אחד מהפתרונות הקלים לבעיות אלו. כלומר בין אם במהלך העבודה ובין אם כהפסקות קצרות בתוכה מאפשר התרגול להתמודד עם כאבי גב כרוניים או אפילו למנוע את הופעתם. היתרון של בחירה כזו מנקודת המבט של הוראת שיטת פאולה הוא שיש סיכוי לתרגול תכוף יותר, ללא צורך בהתארגנות הכרוכה בשכיבה. לעתים התנועה הקטנה היא שמביאה לתנועה גדולה ולא גודלה של התנועה הוא העיקר אלא הגילוי העצמי של האפשרות למגוון תנועתי כפי שדרוש לכל מתרגל ומתנסה. לסובלים מכאבי גב כרוניים עקב תנאי העבודה מובן שקל יותר לשנות את הרגלי הישיבה מאשר את תחום העיסוק.
למתרגלים תוך כדי עבודה כדאי לדעת כי התרגול בישיבה יעיל יותר ברובו במצב שיש בו תנאים להישענות אל מסעד כסא לכל אורך הגב, כאשר הרגליים מונחות באופן מלא על הרצפה. לעתים שימוש בהרמת רגליים על קרשי עץ, ספרים שאינם בשימוש או שרפרף נמוך מסייעת ליעילות התרגול ואף יכולה למקם את הגוף כולו ללא קשר לתרגוול באופן המונע קיבעון של קיצור השקעים. מקצת מהתרגילים שיתוארו בהקשר זה מתאימים לשילוב בין התרגול לעבודה מול מחשב בו זמנית, חלקם מציעים הפסקות קצרות וחלקם מיועדים למצבי נהיגה.
תרגילים המתאימים לשילוב בו זמני בין התרגול לעבודה מול מחשב
תרגילים המפעילים את בהונות הרגליים משנים את מיקום הגב בישיבה ויכולים לעודד גמישות מפרקים,:
• הרחקה והצמדה של בהונות הרגליים, עדיף לבצע את התרגיל בכפות רגליים יחפות כאשר כל רגל פועלת בנפרד.
• תנועה לסירוגין ממצב שבו העקבים נלחצים אל הרצפה והבהונות מתרוממות אל מצב שבו הבהונות נצמדות אלו לאלו בכל רגל בנפרד ונלחצות אל הרצפה כאשר העקבים מתרוממים.
• מעבר מלחיצת הקווים החיצונים של כפות הרגליים אל הרצפה ללחיצת הפנימיים.
• תנועה חופשית ובלתי מתוכננת מתוך שקעי כפות הרגלים. ניתן להיעזר בגלגול כדור קטן ככל שניתן למצוא או בנגיעה בשקע. ניתן לחזור ולנסות להמשיך את ההרגשה במקום ע"י החזרת המגע.
תרגילים המתאימים להפסקות קצרות לצורך התרגול במצב ישיבה מול מחשב
• אחיזת הזרת מתחת לקמיצה כאשר גב היד מופנה אל הרצפה מעוררת תנועה המרחיקה את השכמות ופותחת את הכתפיים. התרגיל מיועד לעודד הנעה של הגב במידה קלה אם יש נוכחות אנשים בסביבה ויכול להילמד ביתר שחרור במצבי שכיבה או עמידה. בחלק ממצבי הישיבה מעודד התרגיל היצמדות של הגב העליון אל משענת הכסא. כדי לא להיות עסוקים במצב האחיזה של האצבעות ניתן לקשור אותן בעזרת פלסתר.
• אגרוף לסירוגין של הידיים והרחקת האצבעות ביד שאינה מתאגרפת. פתיחת יד ימין (בהנחה שהיד הדומיננטית של המתרגל היא יד ימין) הוא תרגיל שנועד לשחרר כתף מכווצת או כואבת, כשהוא נעשה בשכיבה הורדת הכתף ע"י הרחקת אצבעות הידיים יש לה פוטנציאל השפעה רחב יותר מאשר בישיבה, אבל גם בישיבה עבודה דרך אצבעות היד יכולה להביא את הכתף להרפיה ולשחרור.
• כיווצים קלים של הספינקטר האחורי תוך מתן האפשרות לגב לשנות את מידת הישענותו בעקבות הכיווצים. (המושג ספינקטר אחורי מכוון לסוגר האחורי),
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף והורדת האף כלפי השפה כך שהשפה תוכל לאחוז עיפרון. ניתן לנסות לתרגל ע"י אחיזת עיפרון תחילה בין השפה לאף ולעבור למצב ללא עיפרון. אין צורך להמשיך את התנועה במצב ההרמה זמן רב ככל שניתן אך אפשר להוריד ולהרים שוב כמה שרוצים. חשוב לתת לצוואר ולעורף לנוע בעקבות התנועה.
תרגילים המיועדים למצבי נהיגה.
• מתפלא וזועף- הרמה והורדה לסירוגין של הגבות, ניתן להיעזר בתנועת העיניים וגם לקרב את הגבות זו לזו בזמן ההורדה.
• קרוב קצות השפתיים והרחקתן לסירוגין.
• הרמת השפה העליונה של הפה כלפי האף.
• כיווץ קל של הסוגרים.
• פתיחה גדולה של הפה מסייעת להארכת הצואר אם מנסים להאריך את זמן הפתיחה מעבר לנטייה הרגילה תוך שחרור השפתיים. שחרור זה יוכל להיווצר אם פתיחת הפה תהיה פעם לאורכו של הפה ופעם לרוחבו.

מגע בהשראת שיטת פאולה עם תינוקות: חיזוק יכולת היניקה, הקלה בקשיי התפקוד של מערכת העיכול, התפתחות מוטורית והקלת כאבים

הצפייה בתינוקות בשלבים שונים של הינקות ובדרכי הפעולה של אברים כמו הפה, העיניים, כפות הידיים והרגליים מדגימה במיטבה מקצת מצורות ההתנהגות של הגוף במהלך תרגול שיטת פאולה. כאשר תרגילי השיטה מפעילים את הגוף באופן ספונטני שלא מתוך הנחיה מודעת כנהוג לרוב אצל מבוגרים התכווצויות והתמתחויות רבות מזכירות את מצב הגוף התינוקי. לדוגמה- הנטייה לקיפול מתמשך של הידיים, תנועות הפה כלפי מרכזו במציצה או שלא במצבי מציצה. אחיזות מתמשכות של כפות ידיים ורגליים בחצי אגרוף, וכמובן דרך השימוש בפה לאיזון גופני בשלבי ההתפתחות הראשונים. גם שילובם של מצבי התמתחות עם פיהוקים או צורת ההפעלה הסימולטנית של אברים שונים היא דוגמה למצב התינוקי שהתרגול של שיטת פאולה עם מבוגרים משחזר חלק ממנו. ההשוואה למצבם הגופני של תינוקות מיועד בעיקרו להבהיר חלק מהשאלות הרווחות ולא להחזיר את האדם למצב התינוקי. בטיפול בתינוקות יצירת תנאים הדומים לתרגילי המבוגרים יכולים להקל במצבי כאב או לעודד התפתחות מוטורית. מבוגרים שהתנסו בעצמם בתרגול שיטת פאולה יכולים ללמוד ביתר קלות כיצד לגעת בתינוקות בהשראת השיטה כדי לעזור. תינוקות לא מעטים סובלים בשלושת החודשים הראשונים של חייהם מקשיי התפתחות נורמטיביים כמו: כאבי בטן שניתן לאבחנם דרך צורת החזקת הגוף כמו מתיחת הרגליים בזמן הבכי, או קשיי יניקה שצורת הפעלת השפתיים יכולה להעיד עליה. הם זקוקים לעזרה בתחומים אלו גם במובנים הפסיולוגיים וגם במובנים הפסיכולוגיים. כמו כן תנאים תומכי התפתחות כמו מניפולציות המאריכות את משך השכיבה על הבטן לתינוקות המתנגדים לכך, מגע בגפיים בהשראת השיטה מעוררים בגוף נטיות קיימות שהמגע מאפשר לגוף התינוק להמשיכן בכוחות עצמו וכך להקל על גדילתו ולהשביחה. תאור דרכי התמיכה בתינוק דרך מגע בהשראת שיטת פאולה יוצג אם כן בכמה הבטים: יניקה והתנהגות כלל הגוף בהקשר זה, הקלה בכאבי בטן, עידוד נשימה ועידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים בהבט תנועתי.
יניקה והתנהגות כלל הגוף בזמן היניקה: הפעלת השפתיים במיטבן בתהליכי היניקה משפיעה גם על איכות האכילה וגם על איכות העיכול, אם בזמן צפייה בהתנהגות המציצה של התינוק נראה שהוא ממעיט בהפעלת השפה התחתונה של הפה כדאי לנסות ולעזור לתינוק באופן הפעלת השפתיים, זאת ע"י נגיעות דמויות צביטות האוספות את השפה התחתונה של הפה אל מרכזה ומעודדות אח"כ תנועה עצמית המשכית של כיווצי שפה תחתונה של הפה. המבוגר יכול לנסות על עצמו תרגיל זה כדי לקבל את התחושה הנכונה של מידת הצביטה הנעימה. לפעמים נגיעה בשקע הסנטר מעודדת פתיחה גדולה יותר של הפה ומאפשרת להכניס את השד של האם לפי התינוק בצורה מלאה. הקלה בכאבי בטן: פעולות ישירות באזור הכאב לצורך הקלה הן: הנעת הברכיים של התינוק כשהוא שוכב על הגב כלפי הבטן תוך כדי החזקתן ועזיבתן לסירוגין, מגע ישיר בבטן בתנועות מעגליות מעל הבגדים או בסיוע שמן מחומם מעט, (חשוב לבדוק את חום השמן על גוף המבוגר). מניפולציות הנעשות באזורי גוף רחוקים מאזור הכאב הן: לחיצות קלות בשקעי כפות הרגליים בזמן שהתינוק מתמתח, הפעלת הסוגרים בצורה עקיפה ע"י קרוב הירכיים או שני חלקי העכוז זה לזה, כיסוי עיני התינוק ע"י הנחת ידי המבוגר עליהן כשכפות הידיים של המבוגר בתנוחת קיעור, דחיפת העקבים זה כלפי זה בעדינות, ועיסוי הצדדים החיצונים של כפות הרגליים. כולן דרכים המעודדות פעולות מעיים שהן פעמים רבות המקור לכאבי הבטן. לאחר שהמבוגר ניסה את התרגילים במצבי רגיעה והרגיש מנוסה בהם אפשר לבדוק את השפעתם בשעת כאב ולאתר מה מתוך כל אלו מתאים לתינוק המסוים.
עידוד נשימה: במצבים הנראים כקשיי נשימה עקב הצטננויות עיסוי המצח בתנועות קלות מן המרכז של המצח אל הצדדים יכול לעודד את הרמת הגבות ועקב כך את הרחבת הנחיריים, שני אלו יחד יפעילו את הספינקטר האחורי הקשור גם לעידוד השאיפה במערכת הנשימה וגם למערכת העיכול.
עידוד שלבי ההתפתחות הראשוניים בהבט תנועתי: ההעזרות בשיטת פאולה בשלב זה רלוונטית בעיקר מגיל שישה שבועות, יש להבחין בין מצבים שבהם התינוק שוכב על הבטן והפעילות מכוונת לעזור לו להישאר בתנוחה זו או לקדם את יכולותיו המוטוריות לבין מגע שמעודד פעילות עדינה כמו צורת הפתיחה וההנעה של אצבעות הידיים ובהונות הרגליים או יצירת הקשר ביניהם. הפעילות האחרונה יכולה להעשות בכל תנוחה, עדיף בתנוחה שמקרבת את גוף התינוק לגוף המבוגר. לדוגמה-מגע בשקע שבין העורף לראש מעודד את הרמת הראש ומקל על ההימצאות בשכיבה על הבטן. כדי לארגן פעילות חדשה של התינוק באמצעות מגע עדיף שהמבוגר יחזיק את התינוק על ברכיו בעוד הרגליים של התינוק נמוכות מעט מגובה הבטן ונתמכות בכיסא או ספה. המבוגר מניח יד אחת מתחת לראשו של התינוק לצורך תמיכה אם ירצה להורידו וביד השנייה לוחץ בקלות בשקע העורף באופן שמעודד את התינוק להרים את הראש בקלות. גם הצמדת העקבים זה לזה בקלות ועזיבתם כפי שתואר בהקשר של כאבי בטן יכולה לעודד תנועה כשהתינוק נמצא בשכיבה על הבטן ולקדם גם את נכונותו להימצא כך וגם את אופן התנועה שלו. בנוגע למגע שמעודד פעילות מוטורית עדינה השקעים בכפות הידיים והרגליים הם כר נרחב לפיתוח קשר עם התינוק במשולב עם עידוד ההתפתחות. גם כאן יצליח המבוגר שהתנסה בהשפעת התרגיל על גופו שלו להבין את ההצעה ביתר קלות. לדוגמה כשאנו לוחצים בקלילות על השקע שבמרכז כפות הידיים שלנו אנו מעודדים תחושה חדשה בגופנו, התרגיל למבוגרים מפורט בסוף הספר וההוראה המקובלת היא לנסות ולחפש דרכים בין אם תנועתיות ללא תכנון או מתוך ריכוז מחשבתי שיעזרו להמשיך ולהרגיש את הנוכחות שהמגע בשקע עורר במקום. אצל מבוגרים מספר התגובות כמספר המתנסים. יש אנשים שהתרגיל מעודד את הצורך שלהם להניע את הגפיים באופן לא מתוכנן בתנועות משתנות בין אם קטנות או גדולות כולל קשר בין הגפיים, ויש שחוזרים פעמים רבות על המגע ומעדיפים להשאיר את הידיים בתנוחה קבועה כי קל להם יותר להישאר במקום דרך הקשר בין הגוף למחשבה. אצל תינוקות רבים בעקבות המגע, הידיים נפתחות מעט והרגליים מצטרפות בתנועות דומות, לעתים סימולטניות ולעתים לא. עצם התנועתיות הזו של אצבעות הידיים וכפות הרגליים חשובה גם לזרימת הדם וגם לחווית התנועה של התינוק. מומלץ לשוב וללחוץ בקלות ככל שרוצים מתוך תשומת לב לתגובות של כלל הגוף. הן יכולות להתבטא בשפתיים, בעיניים או בגב. ניתן לבצע את המגע כשהתינוק שעון בגבו אל המבוגר היושב או כשהתינוק שוכב על הגב על מיטה. תרגיל אחר המעודד קשר של התינוק עם המבוגר הוא עיסוי איטי ורגוע של עמוד השדרה מלמעלה כלפי מטה בתנועה מעגלית רכה, גם במקרה זה אם המבוגר מנסה את העיסוי על מבוגר אחר ומקבל פידבק על תחושותיו לפני שהוא מנסה זאת על התינוק תהיה לו תחושה מדויקת יותר של מידת הכוח של אצבעותיו ויותר ביטחון בביצוע העיסוי. עוד עיסוי שעדיף לנסות לא כטיפול בבכי אלא לצרכי תמיכה בתהליכי התפתחות הוא הנעת בהונות הרגליים ברכות באופן שמרחיק ומצמיד אותן ללא הפרעה לצורת הקיפול שהתינוק נוטה לה. מגע מסוג אחר מומלץ כאשר התינוק מונח על הגב והמבוגר עובר עם ידיו לאורך הצד החיצוני של הירכיים בתנועות דמויות גריפה, התנועות כלפי מעלה מעודדות פעילות וכלפי מטה מעודדות רגיעה. גם הצמדת הרגליים ועזיבתן שוב ללא כוח יכולה לעורר צורך בתנועה, דבר החשוב כשלעצמו להתפתחות תקינה. כל ההצעות האלו יכולות להתקיים כשהתינוק לבוש או ערום לפי העונה ותנאי הסביבה.
הנטייה הרווחת של ההורה היא לנסות הצעות למגע מהסוג המתואר כאן בזמן מצוקה כלשהיא, בכי, ספק רעב, חוסר הבנה מה מציק לתינוק. אלא שבמצבי מצוקה כל הנוכחים אינם רגועים. עדיף לנסות את האפשרויות המתוארות כאן לאחר שהמבוגר כבר מכיר את תגובות התינוק למגע כשאינו נמצא במצב מצוקה. אם ההתנסויות הראשונות תתחלנה במצבי נוחות, ערנות ורגיעה יהיה להורה יותר ביטחון בבדיקת הפעולות וכך יוכל לצבור יכולת טובה יותר לפעולה בזמן בכי או קושי אחר. בכל התאורים הללו חשוב לזכור שהחזרה על הפעולה מספר פעמים היא הדרך להביא את כלל הגוף של התינוק לתגובות ספונטניות אך תגובת התינוק הכוללת היא החשובה, מצד אחד חשוב לא להיבהל אם התינוק ממשיך לבכות, ייתכן שיירגע כאשר יחוש את השפעת המגע על הכאב רק לאחר מספר חזרות על הפעולה, מצד שני המשכיות הבכי לא יכולה להיות עדות לפעילות מתאימה ועדיף להפסיק במצב כזה את הפעילות. התמונות הבאות יכולות להדגים מקצת מצורות ההפעלה הרצויות.

השקעים בגוף האדם ועבודה חופשית דרכם

מנקודת המבט של שיטת פאולה גוף האדם כולל "שרידים" של שרירים טבעתיים אשר אינם ניתנים להפעלה כיווצית כמו שרירים טבעתיים אחרים, (עיניים פה וכו'). "שרידים" אלו מצויים בשקעים של כפות הידיים והרגליים ובשקעים שלאורך עמוד השדרה. הפעלתם מעוררת קשר בינם לבין שרירים טבעתיים אחרים באופן הדומה לקשרים שבין כל השרירים הטבעתיים. ההסבר שהם "שרידים" של שרירים טבעתיים אינו מסייע להבנת אופן פעילותם אך ההתנסות דרך לימוד דרכים להפעלת השקעים פותחת סגנון של תנועה חופשית שמתאים גם לבעיות במערכת הגב והשלד, לטיפול בילדים וגם לעידוד תנועה חופשית משולבת בתרגילים שונים. כאמור שתי קבוצות מובהקות של שקעים נכללות בהגדרה זו, האחת בכפות הידיים ובכפות הרגליים והאחרת בשקעים הנמצאים לאורך עמוד השדרה: בעורף, בין השכמות ובגב התחתון. כמו כן לאחר התנסות מסוימת בשחרור הגוף ובתנועה דרך שקעים אלו ניתן לצרף גם את שקעי המרפקים והברכיים שתנועתם כמובן שונה וכך גם היכולת ליצור עימם מגע.
ההוראה המקובלת לתלמיד המנסה ליצור קשר עם השקעים היא ללחוץ עליהם בעזרת אחת האצבעות, (עדיף בעזרת האצבע המורה), להניח ללחיצה ולחפש אופן תנועה שיעודד המשכיות של ההרגשה שהלחיצה עוררה. מובן שאין ביכולתו של המתנסה לחוש את המקום בדומה לתחושה שנוצרה במגע אך הניסיון להגיע אל ההרגשה הנ"ל מביא לתנועה בלתי מתוכננת והיא החשובה. לתלמידים רבים קל יותר להכיר לראשונה את השקעים והפעלתם דרך כפות הידיים, השקע המדובר נמצא בין מרכז כף היד לכריות שמתחת לאצבעות ובדרך כלל איש אינו טועה באיתורו. קל יותר לחוש בו כשמקמרים מעט את כף היד. הלחיצה עליו מעודדת קיפול חלקי של כף היד והמשכיות הקשר המודע בתנועה בדרך כלל קלה יותר כאשר מנסים לייצר קשר בין שתי כפות הידיים, לדוגמה ע"י החזקתן זו מול זו ושילוב התנועה בכל יד בנפרד עם תנועה מקבילה של שתי הידיים. יש אנשים שאינם נדרשים להניע את הכפות אלא מעצם המגע שהחל ממשיכים לחוש דרך ריכוז מחשבתי את המקום. לעתים התנועה הגדולה יותר המתעוררת בכפות הרגליים או הידיים משחררת מקומות רחוקים יותר ומביאה להרפיה כללית, הן כאשר מדובר בהקלה של כאב באחד המפרקים או בשחרור כללי הנובע מתנועה לא מתוכננת ולא מוכרת.
לגבי שלושת השקעים המצויים לאורך עמוד השדרה, הצורך להיעזר בעידוד הקשר איתם וביצירת תנועה מתוכם עולה יותר במצבים של כאב ובעיקר כאב שקשה להרפותו באמצעות תרגילים המעודדים תנועה גדולה. המגע בעזרת האצבע בשקע יוצר קשר למקום שהתלמיד מכיר אותו בעיקר דרך כאב ואילו ההכרות הנוספת היא כשלעצמה מעודדת קשר אחר עם הגוף. לעתים כשעצם הנגיעה בנקודה אינה מעוררת תנועה של האזור משלב המורה הצעות נוספות כמו דמיון של תנועה ספירלית שמתחילה בשקע או יצירת קשר מחשבתי המדמיין תנועה בין שני שקעים. אחד הדברים המעניינים הוא מצב שעידוד התלמיד לחשוב על יותר משקע אחד משפר את יכולת התנועה מתוך השקעים ואת היקף השחרור שהשקעים מזמנים.
כאמור למעלה גם שקעי המרפקים והברכיים יכולים לתפקד באופן דומה ולשחרר כאב או לעודד תנועה לא מתוכננת. למרות שמבנם שונה. במקרים אלו ניתן להתחיל מגרוד מודע של המקומות הללו ולהמשיך לניסיון לדמיין גרוד דבר המעודד תנועות חדשות. אפשרות זו יעילה במיוחד לאנשים הסובלים מכאבי כתפיים וההפעלה הראשונית של שחרור הכאב מהמרפק משחררת את הכתפיים מרחוק. או לאנשים שמפרקי הירך והקרסול תפוסים אצלם באופן כרוני והפעלת שקעי הברכיים היא דרך קלה יותר לשחרור מאשר עבודה ישירה.
דוגמאות לתרגילים מובנים בתחום זה:
• הנעת הידיים מתוך שקעי המרפקים בתנועות מעגליות קטנות ההולכות וגדלות לפי יכולת המתרגל כאשר המרפקים נשענים על המזרון וכפות הידיים משוחררות.
• הנעת אצבעות כפות הידיים בתנועות קלות כלפי מרכז כף היד ועזיבת התנועה לסירוגין. גם התנועה כלפי המרכז וגם עזיבתה מוטב שיעשו מתוך חשיבה על מרכז כף היד כמקור התנועה. ניתן לבצע את התרגיל בשכיבה כאשר גב היד פונה אל הרצפה וכל הזרוע מונחת, או כאשר האמה מורמת והמרפקים מושענים על המזרון.
• תרגול הקשר עם שקעי כפות הרגליים- אפשר להתחיל מאביזר כמו גולת משחק של ילדים או כדור עץ קטן. גלגול הכדור תחת כף הרגל הן בישיבה והן בשכיבה מעודד את האפשרות לחוש את השקעים. עדיף בשלב מסוים להניח לאביזר ולפנות לניסיון מכוון לחוש את שקעי כפות הרגליים בין אם ע"י גלגול הכף מצד לצד או מהבהונות כלפי העקבים או בכל דרך עצמית אחרת שהמתרגל מוצא כיעילה עבורו.
1 תנועה עצמית של הגוף בהמשך לתרגול מכוון

שיטת פאולה ניתנת לתרגול פשוט תוך מעקב אחר הביצוע המדויק והחוזר של התרגול כמו כל תרגול תנועתי אחר, אלא שלא לכך עיקר כוונתה של השיטה. הייחודי לשיטה הוא מנגנון שהובן רק באופן חלקי ע"י חוקרים (ראה פרוט בעמוד 9) ובו הגוף ממשיך מעצמו באופן ספונטני כיווצים במקומות שונים, הדבר יכול להתבטא במהלך התרגול המודע והמכוון ע"י המחשבה במקום בגוף שאליו לא כוונה כל חשיבה או ניסיון להפעלה, לעתים על פי חוקיות מוכרת וקבועה ולעתים בשונה ממנה, ובאופן אחר דרך תרגיל הנקרא "ידיים על העיניים" שבו מתבקש המתרגל לאחר שעייף מהתרגיל שבו התרכז להניח את כפות הידיים כך שהאצבעות תימצאנה בעיקר על המצח והכפות תונחנה ללא לחץ על העיניים. במצב הנ"ל ממשיך התרגיל להתקיים בגופו של המתרגל ללא כל הכוונה מחשבתית אך באופן אחר מבחינת קצב ההתכווצויות וצורתן או במקום אחר בגוף. התנועה העצמית הזו נחשבת לאחד הדברים המרכזיים גם בגלל האמונה שביכולתו של הגוף להבריא את עצמו יותר ממה שמחשבתו של האדם מסוגלת לארגן וגם משום שבדרך כלל מדובר בעבודה עם מקומות המתפקדים באופן ספונטני והחזרת תפקודם למצבו המקורי עדיף שתתרחש דרך הספונטניות. כמו כן תהליכים של השפעה על המערכת האוטונומית כמו עידוד תיאבון אצל ילדים עם הפרעות אכילה, שינוי מיקומם של אברים פנימים שצנחו, העלאת יכולת ההתכווצות של מערכת העיכול, כולם תהליכים ייחודיים לשיטת פאולה שסביר להניח שיכולים להתרחש יותר מתוך הפעילות העצמית של הגוף ופחות מתוך ההפעלה המודעת.
"כיצד יכול המורה שתלמידו אינו מראה סימנים של יכולת לפעילות ספונטנית לעודד כאלו?" "האם זה חייב לקרות לכולם?", "איך ידע המתרגל שהשינוי הדרוש אכן התרחש?", שאלות אלו חוזרות פעמים רבות ע"י תלמידים לשיטת פאולה בהקשרים שונים. ובכן הבעיה האמיתית היא שלא תמיד מתעוררת התגובה הספונטנית בזמן שהתלמיד או המורה מצפים לה. עצם הניסיון של המורה לעודד את המצב הנ"ל יכול לגרום יותר תסכול מאשר עזרה. אחת הדרכים לעודד תגובות ספונטניות היא להישאר בכל תרגיל זמן רב ככל שניתן ואם אין הדבר ביכולתו של התלמיד עדיף להניח ידיים על העיניים ולחזור לאותו תרגיל. רוב המורים מנסים לכוון את תלמידיהם למצב הנ"ל אך מתקשים שלא להסביר את הרקע ולעתים ההסבר הוא המקור לתסכול. יש אנשים ששילוב בין שני תרגילים או עידוד עבודה עם תרגילים הדורשים הפעלה של כמה מקומות בו זמנית מביאה ביתר קלות להתחלתה של תנועה ספונטנית. לא בכל הבעיות והמצבים התנועה הספונטנית היא המפתח לשינוי, לדוגמה בתחום בעיות הגב והשלד יש לה חשיבות משנית בהשוואה לחשיבותה בתחומי המערכות הפנימיות. ולשאלה האחרונה-"איך ידע המתרגל שהשינוי הדרוש אכן התרחש?" הציפייה לשינוי כזה לעתים מונעת את התרחשותו גם משום שהמתרגל המודע והערני חושש שמעצם ההמתנה המתוארת הוא מייצר הרגשה מדומה. לכן עבודה בעזרת מורה שונה לחלוטין מעבודה בעזרת תלמיד אחר או ספר בלבד, יכולתו של המורה לצפות בתגובות הנלוות היא אחד מתפקידיו המרכזיים ובמצב בו המורה מתאר לתלמיד את התגובות הנ"ל אין שום ספק שהן מתרחשות משום שלא פעם מידת הריכוז הנדרשת במקום אחד אינה מאפשרת למתרגל לחוש תגובות במקומות אחרים בגופו. ועדיין יש תלמידים רבים שעניין זה עושה את התרגול למענין ביותר עבורם וחשוב להם לטעום את האפשרות הזו או לחוש לבד את השינוי הדרוש. לא פעם מעידים תלמידים בשיטת פאולה על שינוי המודעות שלהם לאזור מסוים באופן הנחווה כנוכחות. גם שינוי כזה בעקבות "עבודה מרחוק" יש לו חשיבות רבה והוא יכול לבשר על תחילתו של מצב גופני חדש וחשוב. התגובות הספונטניות יכולות להתבטא בצורות רבות ושונות ועל כן עדיף להזכיר רק את הפשוטות שבהן כמו שינוי בכיוון ההחזקה של כפות הרגליים שלא מתוך אי נוחות אלא בהתאמה לתנועת הספינקטרים, עזרה שתנועת הגב או האגן נותנת בתנועותיה לתרגיל המודע שעניינו כיווצי ספינקטר קדמי או אחורי, הצטרפות של כיווץ, אגרוף או תנועה באחת הגפיים כאשר הגוף מכוון לתרגילי רוטציה בין שני צדי הגב. תנועה בו זמנית של ספינקטרים אחרים כאשר התרגיל המקורי כיוון להפעלת ספינקטר אחד בלבד. ועוד.

תחומי הטיפול וההשפעה של שיטת פאולה במצבי שיבוש

• המכלול התפקודי של רצפת האגן אצל נשים על פני רצף שנע מחולשה וחוסר שליטה ועד לכיווץ יתר. כלומר החזרת האזור לכיווץ המיטבי לאישה יכול לכלול גם חיזוק ושיקום רצפת האגן וגם שחרור מכיווץ יתר. חיזוק ושיקום אלו מושגים הנמצאים בשימוש אם חלה החלשות המתבטאת בתופעות כמו: בריחת שתן במאמץ, דלקות חוזרות בשלפוחית, התרוקנות חלקית הגורמת לביקורים תכופים בשירותים או קושי במתן שתן. שחרור מכיווץ יתר ומכאבים הקשורים בכך קשור בדר"כ בקשיי תפקוד מיני, בשיבושים במיקום האגן ובהשפעתו על תפקוד הגב. ובכאבים לא מוסברים.
• מערכת העיכול כוללת שרירים רצוניים ובלתי רצוניים. מאחר שלשיטת פאולה יש השפעה על שני הסוגים טיפול במערכת העיכול מתייחס לתופעות כמו: עצירות כרונית, טחורים, פיסורה, קיבה עצבנית, צרבות. ריפלוקס וקשיי שליטה בסוגר.
• בתחום הגב והשלד הטיפול הוא בכאבים כרוניים וסימפטומטיים בתחומים: צוואר, גב וגפיים, ומגבלות בפרקים כולל מחלות פרקים.
• שחרור מכאב נוגע לכאבים קבועים וזמניים. הזמניים הם כאבים בזמן לידה או בזמן יחסי מין, כמו גם שיקום מניתוחים. והקבועים: כאבים הקשורים באי תקינות של מערכת העיכול או המערכת הגניקולוגית. כאבים בעקבות מחלות כרוניות, נוירולוגיות ומחלות כמו פיברומיאלגיה וטרשת נפוצה.
.

סדנה להדרכת הורים לטיפול בילדיהם:אסטמה שליטה בסוגרים והיפוטוניה

• הדרכת הורים בטיפול בילדיהםבין שיעורי שיטת פאולה היא חלק בלתי נפרד בתחומים-אסטמה, שליטה בסוגרים, היפוטוניה.
סגנונות העבודה: פעילות המשלבת משחק, תרגילים מובנים המשלבים את שרירי הפנים ורצפת האגן ללא מגע.
כאשר נוצר קשר קרוב עם המטופל ניתן לשלב מניפולציות במגע-עיסוי המכוון להפעיל בעקיפין את הסוגרים מרחוק, ללא מגע בסוגרים. תנועה חופשית שמזמנת שחרור כללי והפעלה ספונטנית של השרירים הטבעתיים.

חיזוק רצפת האגן על פי שיטת פאולה

שיטת השרירים הטבעתיים- שיטת פאולה היא שיטת התעמלות שפותחה בישראל על ידי פאולה גרבורג. השיטה מבוססת על חיזוק השרירים הטבעתיים (Sphincters) הרצוניים, בגוף על ידי תרגילי התעמלות, כאשר תוך כדי פעילות, מעורבים גם שרירים אחרים ובעצם הגוף כולו מגיב לתרגול. על פי תיאורית השיטה, שימוש בשרירים טבעתיים (מסביב לפה, לעיניים, לאף ועוד) באזור מסוים, גורם לחיזוק שרירים טבעתיים גם באזורים אחרים.
העקרון העומד בבסיס שיטת פאולה, שכל הסוגרים בגוף עובדים בו זמנית, ומשפיעים זה על זה יכול לסייע לנשים שסובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן, אך הפעלת שרירים טבעתיים במקומות אחרים כמו בעיניים ובפה אשר קל יותר להפעילם היא תקינה. שרירים אלה מעוררים את שרירי רצפת האגן בדרך עקיפה וגורמים להם להתחיל לעבוד.
נשים רבות סובלות מהפרעות תפקודיות הקשורות בחולשת שרירי רצפת האגן, בעקבות לידות, תופעות גיל המעבר והמבנה האנטומי של גוף האישה. מחקרים מראים כי כרבע מכלל הנשים עד גיל חמישים סובלות מהתופעה ומעל גיל חמישים כמחצית מקרב הנשים סובלות מהחלשות שרירי רצפת האגן. הסמפטומים הם רבים ושונים, לעתים אין האישה מרגישה בבעיה ורק בדיקה גניקולוגית מגלה זאת, יש נשים הסובלות ממספר בעיות גם יחד או שלא מקשרות בין ההפרעה לרקע שלה ולכן מתקשות לאתר את העזרה המתאימה.
הרקע הפיסיולוגי להחלשות שרירי רצפת האגן אינו רק לידות טראומטיות, ריבוי לידות או תנאי חיים כמו הרמת משקל אחרי לידה. הנרתיק מעצם מבנהו הוא חלל שמאפשר לאברים אחרים לשנות את מיקומם כלפיו. לחץ על שרירי רצפת האגן המחליש בהדרגה את תפקודם נובע לעתים מחולשה תפקודית של אברים ומערכות אחרות. תפקוד לקוי של מערכת העיכול. קשיי נשימה המפעילים לחץ תוך בטני בזמן הנשיפה כלפי רצפת האגן. נטייה של הגב התחתון לשקע עמוק יכולה לכוון את מיקום האגן בזוית הגורמת להחלשות רצפת האגן. חיזוק ושיקום רצפת האגן באמצעות שיטת פאולה כולל גם שינויים בתפקוד המערכות הפנימיות כמו מערכת העיכול, הנשימה או צורת ההחזקה של הגב.

ייחודה של שיטת פאולה בטיפול בכאבי גב

הייחודי לשיטת פאולה בטיפול בכאבי גב הוא פיתוח היכולת של התלמיד לעזור לעצמו בשעת כאב. עניין זה יכול גם להעלות את איכות החיים של התלמידים וגם למנוע הצטברויות של כיווצים נוספים למקור הכאב. התרגילים מיועדים להאריך את הקיצורים בלורדוזות שהם שקעים על פני עמוד השדרה כמו העורף או הגב התחתון, להעזר במניפולציות של השלד בעזרת מצבים סטטיים או-להפעיל את השרירים החלשים דרך השרירים החזקים. הייחודי לפעילות הגופנית בשיטה הזו הוא היכולת לעורר בגוף תנועה עדינה החוזרת על עצמה במקום הזקוק לטיפול ממקומות שונים בגוף . דוגמאות לתרגילים: הצמדת בהונות הרגליים ועזיבתן-תנועת האצבעות אינה צריכה לכלול כיווץ אלא רק קרוב והצמדה. התרגיל מסייע לכיווץ הספינקטר הקדמי בנפרד מהאחורי כאשר יש צורך לפתח שליטה בספינקטר הקדמי. וכן מעודד כיווץ לסירוגין של צדי הספינקטר הקדמי.
הרחקת בהונות ועזיבה-פתיחה חוזרת ונשנית של האצבעות וכף הרגל בעזרת הרחקת האצבעות.
יד בתוך יד- בתנוחה המזכירה צדף יש להניח את אצבעות יד ימין כשהן צמודות אלו לאלו בשקע יד שמאל בעוד אצבעות יד שמאל מונחות בשקע יד ימין. לחיצה קלה ומתמשכת של שקע היד האחרת תוך החלפת היד הלוחצת מומלצת בכל מצב. מומלץ להניע את הידיים כשהן אחוזות זו בזו למקומות שונים ולחפש את המקום שדורש מתיחת יתר.

החזקת הברכיים אל הבטן בעזרת הידיים-תרגיל המיועד בעיקר לשחרור הגב והאגן, חשוב לאחוז את הברכיים כך שכל ברך תוחזק ע"י יד אחת ולא לשלב את האצבעות. התנועה יכולה להיות לרוחב הגוף או לאורכו לפי תגובת הגב אך עדיף שתעורר הרגשת נעימות ושחרור.

מכלול ההשפעות של שיטת פאולה על תפקודי הגוף

השפעות של תרגול שיטת פאולה על התפקוד הגופני נוגעות הן למצב של שיבוש כלשהוא בהתכווצותם והרפייתם של השרירים הטבעתיים: חולשת רצפת אגן, תפקוד חלקי של מערכת העיכול, שיבושים במערכת הנשימה, והן בתפקוד גופני תקין. השפעות אלו מתבטאות דרך כמה תופעות: הקשרים בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם ודרכי ההופעה שלהם בגוף הבריא. דרכי השימוש בקשרים אלו כאמצעי שמזמן את יכולת הריפוי העצמית של הגוף. הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף לגבי מערכות פנימיות כמו מערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הגיניקולוגית. הפעלה ישירה של השרירים הטבעתיים באזור שנחלש ולבסוף ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי.
נטייתם של כל השרירים הטבעתיים לפעול יחד ולהפעיל זה את זה הם הבסיס לתפקודו הבריא של כל גוף באשר הוא. פעמים רבות החלשות של שרירים טבעתיים מתרחשת כמו במערכת של צנרת ניקוז כך שחולשה במקום אחד גוררת חולשה במקום אחר. הטיפול בשיטת פאולה משתמש בקשרים אלו, כאשר חל שיבוש כלשהוא בשרירים הטבעתיים או בתפקוד המערכות הפנימיות, עדיף להתחיל בתרגול "מרחוק" כדי לעורר בגוף את תנועת הכיווץ והשחרור הקיימת ביסוד התנועה החיצונית והפנימית של הגוף. לפעמים לא מתעוררת אותה יכולת להפעלה "מרחוק" ויש צורך בהפעלה ישירה של השרירים באזור שנחלש. שיבוש יכול להתבטא בקושי לחוש את מקום מסוים או להפעילו. לכן כיווצים של סוגר מסוים יילמדו לעתים דרך יכולת כיווץ של הסוגר האחר או שריר טבעתי אחר. לצורך טיפול בקושי להפעיל אזור מסוים בגוף ניתן להיעזר במניפולציות גופניות המארגנות צורות החזקה מגוונות של הגוף בזמן התרגול.
הפעלת השרירים הטבעתיים באופן שמחזק את תפקודי הגוף במערכות הפנימיות הבלתי רצוניות כמו הריאות ומערכת הנשימה, צינור העיכול ותפקוד המערכת הנשית היא תופעה שנצפתה על ידי רופאים ומורים אך אינה ניתנת להסבר. לדוגמה: במעקב גניקולוגי לגבי מיקומו של רחם שאובחן כנמוך מן הרצוי ניתן לראות עלייה במיקומו לאחר טיפול בשיטה. איכות ההתכווצות של מערכת העיכול יכולה להשתנות אצל אנשים עם בעיות עיכול שונות. גם שינויים לטובה בבעיות נשימה או שיפור ביכולת ההתרוקנות של שלפוחית השתן הם חלק מקבוצת השינויים החלים במערכות פנימיות, בלתי רצוניות בעקבות תרגול השיטה בלי שיהיה ניתן להסביר זאת באופן מדעי. ארגון הגוף לצורות החזקה ותנועה כנקודת מוצא לשינוי משמשת להפגת כאב כרוני ולבעיות גב ושלד. אז עולה הצורך בשילוב בין תנועות השרירים הטבעתיים לבין צורת ההנחה, המתיחה או ההרפיה של הגוף.
הנעה מודעת וייחודית של שרירים שאנו מפעילים בדרך כלל רק לצרכים תפקודיים כמו אכילה, דיבור וצפייה ובאופנים שונים מהרגיל יוצרת קשר תודעתי חדש בגוף. לפי שיטת פאולה הפעלת אותם השרירים: שפתיים, לשון, עיניים, עפעפיים, סוגרים ועוד אינה לצרכים תפקודיים אלא לצרכי איזון הגוף. דוגמה לארגון של איזון הגוף הוא צורך ב"פתיחות"-מצבים שבהם חזרות מתמשכות על תרגילי פתיחה וסגירה של העיניים, הפה, הנחיריים והסוגרים משנה את ההרגשה הכללית של הגוף. משפיעה על הנשימה או על אופן ההנחה של הגב בזמן תרגול. ההפעלה המודעת של הפתחים ע"י כיווצים והרפיות משפיעים על צורת היציבה, מפתחים יכולת להרפיה, פותרים בעיות גב ומביאים לשיפור ושכלול התפקוד הגופני.
הקשר בין גוף ונפש נוצר במהלך תרגול שיטת פאולה באמצעות התרגילים והריכוז גופני שמאפשר רגיעה וריכוז מחשבתי. דרך אחת להבין עניין זה היא ההיצמדות לתנועה חוזרת כאמצעי שמשחרר את המוח מפעילות מחשבתית אחרת. בנוסף מניעה היצמדות זו את הגוף באופן משתנה ונטול תכנון. התנועה הבלתי מתוכננת פועלת לרוב במקום שבו היא דרושה במיוחד, גם אם לא כוונה אליו מראש. המונוטוניות והריכוז הדרושים בתרגול, המגע וההפעלה של שרירים שאינם מוכרים כמיועדים להפעלה, מעוררים בגוף הרגשות ותגובות חדשות וככל שנכנס האדם המתרגל להתנסויות נוספות ומכיר את צורות הפעולה של גופו כך עולות יכולות קשב לגוף ולנפש.
מקצת מהתהליכים האלו מתחילים בגילוי היכולת להפעיל שרירים שאינם מוכרים לרוב האנשים. כיווץ העפעפיים התחתונים של העיניים ללא כוונה לעצור או למנוע את כיווצי העפעפיים העליונים הנלווים לכך, תרגילי לשון שמשפיעים על תנועה במקומות אחרים בגופנו או הפרדות בין הסוגרים, בניגוד לטבעם של אלו להתכווץ יחד מתפתחת במהלך תרגול שיטת פאולה היכולת להפריד בין הסוגרים הקרויים ספינקטר קדמי ואחורי. סוג אחר של הפרדה בין צד ימין של עמוד השדרה לבין צד שמאל מפעיל תנועות רוטציה בין שני צדי הגוף. לדוגמה כיווץ לסירוגין של העיניים כך שבעוד עין אחת מתכווצת נעשית גם פתיחת העין האחרת, התרגיל מעורר באופן אוטומטי הצטרפויות במקומות שונים בגוף כמו תנועות של הראש, של שני צדי הגב או האגן. כך מקבלות העיניים תפקיד חדש ביחס האדם לגופו וביכולתו לעזור לעצמו ואף מתפקדות אחרת במצבי עייפות או כאשר יש צורך בריכוז מיוחד.
תרגילים מהסוג שתואר קודם לכן מדגימים את אחד העקרונות הפעילים בשיטה, שימוש בשרירים אחרים בגוף מובילים את התנועה ונותנים לה קצב ואופי אחר מהרגלי הגוף. רוב התנועות מתרחשות ללא הפעלת כוח, התנגדות או מאמץ. דבר זה יוצר גם שינוי בהרגלי התנועה וגם שינוי בהרגלי החשיבה על הגוף. השינוי החשיבתי יכול לקדם גם איזון גופני וגם קשב חדש לגוף. לדוגמה: ההיכרות עם הפעלת הגוף כשני צדדים משני צדי עמוד השדרה מארגן דרך חשיבה חדשה על הגוף. יצירת קשר בין הסוגרים הקדמיים ושרירי הפנים כקו אחד דמוי עמוד שדרה המתקיים בחלק הקדמי של הגוף מסייע להפעלת צד חלש או פגוע או מקדם הרגשה המסייעת למרכז את תנועת הגוף. כל אלו מלמדים את מי שמתנסה בשיטה כישורים חדשים הדרושים לתפקוד תקין של הגוף. דבר זה נעשה הן דרך תרגול פשוט והן באמצעות ריכוז מחשבתי המעורר ריכוז גופני.

הקלת כאב ושחרור במהלך לידות

בתהליכים טיפוליים שונים בשיטת פאולה ניתן לראות כיצד המקום החלש מגיב להפעלה מרחוק ע"י התכווצויות ספונטניות וכיצד שיתוף ספונטני וסימולטני של שרירים שונים בטכניקות ייחודיות משנה את אופן הפעולה של אזור חלש או את יכולת ההתכווצות וההרפיה של שרירים שהתכווצותם השתבשה. במהלך לידות יכולה היולדת שהתנסתה בשיטת פאולה להקל על כאביה ממקומות שונים ורחוקים כמו עיניים, פה, ידיים ולשלב ביניהם לצורך הרפיה כללית החשובה ללידה ולשחרור מקצת מהכאבים. כמו כן נעשה שימוש בתרגילי נשימה ליציבות צורת הנשימה של היולדת.
יתרונות השימוש בשיטת פאולה במהלך לידות מתקיימים אם כן במספר רמות: ההשפעה המשולבת שיש לשיטה על איכות הנשימה של היולדת ועל יכולתה ליצור תנועה גם במצבי שכיבה וכאב, הקלה על כאבים וקידום קצב הלידה. האפשרות להשתמש בתרגילים עדינים המפעילים שרירים שלא תמיד נשים יודעות לשלוט בהם במכוון, כל אלו מעלים את הרגשת הביטחון של היולדת ואת יכולתה לעזור לעצמה. היכולת של נשים שהתנסו בשיטת פאולה להכיר תחושות עדינות הקשורות לסוגרים בפרט ולשרירים טבעתיים בכלל מעלה את ההבנה הכללית של תחושות חדשות ואת היכולת להשתמש בהן. הלידה בעזרת שיטת פאולה מונעת לחיצות חזקות מדי המזיקות לרצפת האגן של האישה לאחר הלידה. ההכנה ללידה בשיטת פאולה מגמישה ומחזקת את האגן ותנועתו.
תרגילים למהלך הלידה: תרגיל מרכזי בזמן הלידה המתאים גם לסוף ההריון נקרא ש ארוך, נושמים רגיל ומוצאים את האויר תוך כדי השמעת הצליל שששש. בשונה מהפעלת התרגיל לצורך חיזוק רצפת האגן או איזון מערכת הנשימה אין מקום בשעת לידה לשלב את כיווץ הספינקטר הקדמי בתרגיל. העזרה של תרגיל זה ללידה מתבטאת גם בהפגת כאבים וגם ביצירת תנאי נשימה נוחים. יש המעדיפות להשתמש במהלך הלידה בתרגיל דומה בשינוי קל הנקרא ש רכבת, השמעת הש נעשית תוך קיטוע ומזמנת התכווצויות קצרות של הספינקטר הקדמי ושרירי הבטן. מיילדות שהשתמשו בתרגיל מסבירות את השפעתו כדרך לחיזוק יכולת הפעולה של שרירי הבטן וכנטייה הטמונה בגוף האישה להפוך את כיוון ההשפעה של הש על הנשימה, הנשיפות בעזרת הש מעודדות אצל נשים שאינן בהריון תנועה של האויר מלמטה למעלה דבר המונע לחץ נשימתי על רצפת האגן בעוד בזמן לידה חל תהליך אוטומטי שבו השמעת הש הופכת את כיוון הנשימה כלפי מטה ועוזרת להיפתחות צוואר הרחם. חשוב לדעת שאין צורך לכוון את צליל הש, יש אפשרות שיישמע כס, יש מיילדות המעדיפות לכוון יולדות להשמעת צליל דומה לפ לא דגושה דבר שמסייע לנשיפות אך ספק אם יש לו השפעה על מובנים אחרים של פעילות הגוף. במהלך הלידה ניתן לשלב כמה תרגילים שחשיבותם בעיקר להפגת כאבים ולעדוד תנועה של האגן. לדוגמה-אגרוף יד אחת בעוד האחרת נפתחת והאצבעות בה נפשקות ונמתחות, יש להחליף בין הידיים שוב ושוב ולנסות לשנות את מיקומן לפי הצורך של הגב ושאר הגוף בהפגת כאבים. (התרגיל ניתן בספר זה גם בהקשרים אחרים כמו שחרור מכאבי גב, עידוד תנועות רוטציה בין צדי הגב לאיזון הבדלים בין אורכי הצדדים ובעיות עיכול.) בכל זאת ההצעה להשתמש בו בהקשר של לידות נועד למטרה אחרת-שחרור מכאב ועידוד התכווצויות-עניין כגון זה חוזר פעמים רבות בתרגילי שיטת פאולה גם משום שמקצת מהתרגילים מתאימים לצרכים שונים וגם משום יכולתו הפלאית של הגוף לכוון את פעולת התרגיל לאזור הנדרש ביותר לגוף בזמן התרגול. פתיחה גדולה של הפה לזמן ממושך יכולה גם היא להפיג כאבים שכן מתח רב מצטבר בפה גם שלא בזמן כאב והשחרור של הלסתות והעורף מזמן שחרור של מקומות נוספים.